*
*
התכנית היום היתה כמו מבוע מים בארץ חרבה. קשה למצוא פנינים משובחות, העוסקות בהקשרים הרחבים יותר, בין תרבות (אני כוללת גם חברה, פילוסופיה ופוליטיקה, כי הכל נוגע בהכל) ובין מוסיקה — ועוד כזאת משובחת. אז המון תודה על התכנית ועל האורח המקסים, שועי, שהיה מעיין נובע, מרתק ועשיר של ידע. נשמח לעוד תכניות כאלה וחג חירות שמח!
[תגובה לתכנית "מני טיים" (מספר 63) ברדיו "הקצה"מבית האוזן השלישית, עורך ומגיש: מני ארנון, אורח: שועי רז, התכנית עסקה ברוק ופולק מאנגליה, סקוטלנד, וויילס ואירלנד, וזיקותיו-הקשריו לשירה הבריטית, בעיקר בת המאה העשרים, 28.3.2023]
*
ד"ר שועי רז, שכותב את האתר "פרא אדם חושב" ואת הטור "מבט פילוסופי" ב"גלובס", אוהב להקשיב למילים של השירים וללמוד מהם על הקשרים תרבותיים ופוליטיים, והוא הצליח לרגש אותי עם כמה פוסטים ברוח זאת שהעלה בבלוג שלו, תוך ההתייחסות גם למהפכה המשפטית שנפלה עלינו בחודשים האחרונים. היום בצהריים נשמיע שירים, חלקם מוכרים מאוד, שהודות לשועי נראה לי שתכירו ותבינו אותם טוב יותר. "מני טיים" ברדיו "הקצה" – שעתיים בין 13:00 ל-15:00. נשמח אם תצטרפו אלינו.
[מני ארנון, עורך ומגיש התכנית "מני טיים" (מספר 63) ברדיו "הקצה" מבית האוזן השלישית, 28.3.2023]
היה שווה לאופרטה הזו להתעורר אחרי 140 שנה כדי לקרוא פה מה שכתבת עליה.
[אסתי ניסים, 25.1.2023]
*
תודה שועי על עבודת העומק שלך ותשומת הלב לפרטים הקטנים.
[עדייה פורת, אוצרת במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, על עבודת העריכה והתרגום שלי בשלוש תערוכות שם, 12.1.2023]
*
תודתי העמוקה לד"ר שועי רז, על הדיאלוג המפרה הקיים בינינו, על קריאתו ועל תרומתו הרבה למאמר זה, הן בתרגום אלח'וארזמי לעברית, הן בדיונים שהיו בינינו על פילוסופיה, היסטוריה אינטלקטואלית (נדידות ידע) ומדע ימי-הביניים – מנקודת המבט של תרבויות ערב והאסלאם.
[חביבה פדיה, "האחד, האפס והאינסוף: ר' אברהם אבן עזרא והתחלות הקבלה", ר' אברהם אבן עזרא – איש אשכולות [אסופת מאמרים], עורך: דב שוורץ, הוצאת אידרא: תל אביב 2023, עמוד 150, הערה 1]
*
תודתי לחברי, עורך טקסט זה, ד"ר שועי רז, על הפניה זאת [=ברית דמשק ממגילות קומראן] ועל קישורה לשיח האמנות.
[אוֹרִי דרומר, "היומיום: אריה ברקוביץ בחיפוש אחר גוף, מקום וזמן", אריה ברקוביץ: עבודות 2022-1968, הוצאת בית האמנים ואריה ברקוביץ, תל אביב 2023, עמוד 23 הערה 12]
*
דברים נפלאים שכתב ידידי, שועי רז, ופרסם לאחרונה בבלוג שלו, ובין היתר קורא בהם בספרי "מִדְבַּר לֵב". אם טרם הכרתם את הבלוג פֶּרֶא אדם חוֹשב – כדאי, ולעתים הכרחי. בעיני הוא כמין תיאטרון קברט עילאי של רעיונות והגות, או טברנה על חוף ים תיכוני שנושבות בה רוחות זיכרון וחכמה שמשית.
[יהונתן נחשוני, 12.9.2022]
*
בכל שפה שלא תהיה, שועי, המשך לראות ברור את יופיין של המילים
[ליליאנה לבנה, 29.8.2022]
*
איש יחיד ומיוחד שרואה רואה מבעד למראות כולם. ופנימה. תמיד ניגשת לכאן בעניין ובסקרנות רבה.
[תמר מור סלע, 26.8.2022]
*
תודה מיוחדת לשועי רז על לחש הלילה-טוב.
[מרית בן ישראל, בנות הדרקון: ספר שני – ספר המשאלות, עריכה: תמר הוכשטטר, הוצאת עם עובד: תל אביב 2022, (עמוד 10)]
*
הקורס הכי מעניין באוניברסיטה!
[הערה של סטודנט/ית בסקר רמת הוראה על הקורס השנתי שלי, "לִסַאן, אַדַבּ וַּנוּר: שפה ותרבות רוחנית ערבית-יהודית בימי הביניים" במחלקה ללימודי המזרח התיכון באונ' בן-גוריון בנגב, אוגוסט 2022]
*
תודתי העמוקה לשלום (מתן) שלום, לד"ר שועי רז ולנתנאל הרשקוביץ על קריאתם את הדברים, על תרומתם לשיח ולצורתו הסופית של המאמר.
[חביבה פדיה, "הר הבית: על המתח שבין גאולה מרחבית לאובייקט מקודש", הר הבית: בין חלום לממשות (אסופת מחקרים), עורך: ידידיה צ' שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: ירושלים 2022, עמוד 71]
**
תודתי לעמיתי, עורך טקסט התערוכה, ד"ר שוֹעִי רז, על ההמלצה לכתיבה טקסט לתערוכה זו, והוספת הערות ביבליוגרפיות אודות התרבות המינואית והאתר הארכיאולוגי בקמילארי.
[זיוה קורט 9.7.2022]
*
תודתי לעורך הטקסט, שועי רז, העוסק בפילוסופיה ובהיסטוריה של הרעיונות, על שיחה קצרה שקיימנו על מבנים מעגליים וסטרוקטורות מעגליות סביב אגן הים התיכון … על הרחבת הטקסט ועל ביקור הסטודיו.
[טלי נבון, בקטלוג התערוכה שלה "ארכיב של זמאן – הזה שהולך", גלריית المخزن/ אלמסן /Almacén: יפו 2022, 8.7.2022]
יש לו ידע בתחום, ולא רק בתחום זה, מכאן ועד הירח. יש לו גם בלוג ידוע בשם "פרא אדם חושב".
[שרון רז, 7.7.2022]
*
אני כל-כך אחכה לזה. לשני הדברים עצמם. הכתיבה של עידו וכתיבה שלך על הכתיבה של עידו. אני כל כך אוהבת את אחרית הדבר ב"קומקום" [=המילה העצובה קומקום מאת עידו אנג'ל]. את ההתכתבות ביניכם. לזה אני קוראת יהלומים.
[שרית שמיר, 19.6.2022]
*
אחת הרשימות העמוקות ביותר שקראתי בשנים האחרונות. מסה נפלאה כתבת.
[אבי אלקיים, 27.4.2022]
להפוך את כאב הבטן הנמשך כבר שבוע
למשהו קצת אחר.
*
מעבר לאיכות המובטחת של שועי כמרצה, מדובר בגוף ידע שהוא אחד המשמעותיים להזרמת קצת יותר הבנה וחכמה לאזורינו העצבני והמיוזע, בשל נקודות המפגש הבוהקות בין התרבות היהודית והערבית, שמקבלות בו הזדמנות להתגלות ולמצוא את מקומן, שהוא המקום של כולנו. מסתבר שיש מקומות בקורס שלו באוניברסיטה, מציעה לרוץ על זה (ועוד בכמה שפות במקביל!)
[שירלי אבידן, 28.10.2021]
*
אני חייבת תודה עמוקה על דיאלוג ועל שיח לתהומות אין חקר עם ד"ר רולי בלפר ועם ד"ר שועי רז, ועוד לשועי על העריכה בפועל כדי ללטש, לכווץ, להדק ולחדד.
[חביבה פדיה, "מסה על הדרום: דרומית-מזרחית", תיאוריה וביקורת, 54 (2021), עמ' 134-115 (מתוך הערת הפתיחה)].
*
תודה לשועי רז שהאיר את השיר הזה בפנס המאוד מיוחד של כתיבתו.
[רועי חן, 29.8.2021]
*
הפתעה כה יפה. שועי רז כתב על שני שירים מ״שריר הלב״. אני אסירת תודה.
[שירה סתיו, 27.8.2021]
*
שועי, אני רוצה לשתף אותך בכך שהקורס שלך היה אחד הקורסים הכי מאתגרים ומהנים שהשתתפתי בהם. הגעתי לקורס בלי רקע כלל, ולאורך השנה למדתי כל כך הרבה דברים חדשים, מעניינים ולעתים מסובכים, שהנגשת לסטודנטים בצורה ברורה ומיוחדת.
[עא"ש, יולי 2021]
*
שועי , 'חתיכת מסה' כתבת על התערוכה. תודה על ההארות ועל מרחבי הדעת שהוספת לתערוכה. זו ממש יצירה מצד עצמה.
[אהרון קריצר, 6.7.2021]
תודה שועי על פוסט שבאמת לא יכול להיכתב (בעברית לפחות) באף מקום אחר, און-ליין ואוף-ליין כאחד. לעניות קריאתי, כתיבתך על ג'אז היא מהתנועות המשמחות שהופיעו לאורך השנים בפרא אדם חושב.
[תמיהה קטנה, 23.5.2021]
*
תודה לשועי רז על עריכת הטקסט המעולה.
[נועה רבינר על עריכת הקטלוג הקטן/דבר אוצר מאת אורי דרומר לתערוכתהּ "ראית.לילה", בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל אביב-יפו, 11.3.2021]
*
[רחל בלום, 29.1.2021]
*
פוסט נהדר, כרגיל. אני לא מסכים עם כמה עקרונות שאתה מרומם, אבל זה ממש לא מפריע לי לקרוא, ליהנות ולהחכים (אבן באג'ה, במיוחד). את הפוסטים האלה צריך לברור ולפרסם בספר – מתישהו. ולא לחכות שתגיע לגבורות.
[נתן רון, 29.1.2021]
*
תודה לעורך הטקסט, ד"ר שועי רז, על שהפנה אותי לשירתן של יונה וולך וחיה אסתר בהקשר לדימוי הנדון של רבינר והסב את תשומת לבי לדבריה של חביבה פדיה על הקהילות החולמות במזרח התיכון עד מחצית המאה העשרים.
[אורי דרומר, מתוך: "דבר אוצר" קטלוג התערוכה "ראיית.לילה" מאת האמנית נועה רבינר, בית האמנים: תל אביב 2021, עמ' 13]
*
אני מאד שמחה שלימדת אותנו, הפסיכולוגים הקליניים בטכניון, הגיגים ערביים ויהודיים מימי הביניים על הנפש. היה מרתק!!
[מאירה בודרמן-אשכנזי, 22.10.2020]
אבקש להכיר תודה מעומק לב לקוראי המאמר, לידידי ועמיתי, ד"ר שועי רז ופרופ' אפרים מאיר.
[חביבה פדיה, "התגלויות של בעתה: כפל פני האל ופיצול ההכרה" ,תיאופואטיקה: אסופת מאמרים, עורכים: אבי אלקיים, שלומי מועלם, הוצאת אדרא: תל אביב 2020, עמוד 94]
*
שועי רז כתב בבלוגו המעולה "פרא אדם חושב" רשימה חכמה ומענגת על "המסע הגדול לבוצ'צ'ה", ספרו החדש של נחמי דרימר, ולדעתי ממש אבל ממש כדאי לקרוא אותה שכן היא צוללת בחן נדיר אל מעמקי "הטקסטים המצחיקים מבכיאים הזויים דוהרים רמוסים" של דרימר, משרטטת בדייקנות מכמירת לב את מקורותיו המגוונים של ההומור החסידי-חילוני שלו, ובעיקר חותרת בחוכמה להבנת פשרו העמוק של הספר.
[אלי הירש, 18.9.2020]
*
קיבלתי מתנה גדולה – קריאת ציפור חכמה, סחופת רוחות ואסוציאציות והקשרים בשלושה שירי ציפורים (ודרכם בספר כולו) מתוך גג-עץ, שקרא שועי רז (מי יתנני עוף).
[הילה להב, 15.3.2020]
*
ד"ר שועי רז כתב את התרשמותו מ-"מי כתבה קערת השבעה". יש מעין קסם בטקסט היוצא משליטתו של הסופר ובאלמנטים החדשים שמוצא בו הקורא. אתה קורא נפלא שועי. מאד מעניינות הן התוספות שלך. הפרשנות השונה לנוסחה המאגית של גושנזדוכת בת אחת, הפתיעה אותי ומלאה אותי שמחה. תודה שהכנסת אותי למשפחת "פֶּרֶא אדם חוֹשב" – לכבוד הוא לי.
[דורית קידר, 9.11.2019]
*
שועי רז מוביל משלחת חוקרים אל מעמקי הפואמה 'מערה'. הצטרפו אליו ואל אריסטו, אפלטון, בלאנשו, נוימן, רודולף אוטו, אלכסנדר מאפרודיסיאס, דוד פוגל ור' משה זַכּוּת. בצאתו מן המערה כותב שועי: "וככל שהדברים נוגעים אל פרל, ניכרת דרישתו לשוב אל השירה ואל ספר השירים, לא כמוצר-מדף כי אם כתוצר-מערה" וזה מאוד מאוד מדוייק. מוזמנות/ים להדליק פנסים, לעצום עיניים ולהצטרף למשלחת של שועי.
[גיא פרל, 19.10.2019]
*
התערוכה המתחלפת תתחלף באחרת, אך הקטלוג המעמיק והמרהיב, שנכתב ע"י האוצרים אורי דרומר ועדי דהן ונערך בידי ד"ר שועי רז, שכל מילה בו נושאת אהבה לאדמילה, יישאר בתודעה התרבותית וברשותם של בני המזל שרכשו אותו.
[חגית בן אליעזר, משב הרוח: במה מקוונת – תרבות, ספרות הגות, חברה, 10.10.2019, על התערוכה: דוד אבידן, נביא מדיה – במוזיאון תל אביב לאמנות]
*
תודה רבה לד"ר שועי רז על מעיין הידע הבלתי נדלה, הנדיבות והסבלנות.
[מתוך דף הקרדיטים בספר הדיסק "אי במערבולת: שרות זלדה", נענע דיסק: תל אביב ספטמבר 2019]
*
המחבר מבקש להודות לחביבה פדיה … שועי רז, אברהם אלקיים … על תגובתם הנדיבה לנוסחים שונים של כתב היד.
[דוד סורוצקין, "מה שלא ישיגו העמים בשכלם: הרשב"א והאסכולה הרבנית הקטאלנית ומקומם באפיון ימי הבינים המאוחרים וראשית הזמנים החדשים בתולדות ישראל", דעת: כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה (2019). עמוד 137 הערת פתיחה].
*
פרא אדם חושב הוא נווה-רשת של קשב, עיון ורוחב תודעה, כלומר, נדיבות באחד ממובניה הפחות מוּבָנִים ומֻבְנִים. הפעם מופיעה שם רשימה חדשה על ספרי אֶקְסִיטַצְיָה, אבל האֶקְסִיטַצְיָה למיטיבי אֶקְסִיטַצְיָה היא לצלול אל כל מה שנרשם בפרא אדם חושב לפניה ואל מה שייכתב עוד אחריה.
[יונדב פרידמן, 30.9.2019]
*
תודה מיוחדת לד"ר שוֹעִי רז על עבודתו המסורה בעריכת הקטלוג, על רוחב ליבו ועל הערותיו על הטקסט.
[טניה כהן עוזיאלי, מתוך: 'פתח דבר', דוד אבידן – נביא מדיה, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות: תל אביב 2019, [עמוד 15]
*
בולטים לטובה גם קטע ממואר של שועי רז, סיפור של זאב סמילנסקי, סיפור של תמי לימון. וקטע מתוך ספר בכתובים של ספי שיבק.
[אלעד בר נוי, "שעיר לעזאזל", בלייזר: מאי 2019 / על כתב העת פטל 7 (גברים) בעריכת אביבית משמרי].
**
On a poem from [Adi] Keissar's first book, which depicts her father's stutter, blogger Shoey Raz writes that she manages to capture something finely pan-human
[15.4.2019,Lisa Katz, Poetry International Rotterdam]
*
ינעם לבי להודות לידידי, ד"ר שועי רז, שעבר על המבואות והעיר עליהם הערות מועילות.
[סהדותא דמהימנותא לר' שלמה לאנייאדו, מבואות וביאורים: אבי אלקיים, הוצאת אדרא: תל אביב 2019, עמוד 17]
*
שועי יקירי, רק בסיוע חברים טובים כמוך היה ערב ההשקה של ספרי – חגיגה אמיתית … תודה לך על תרומתך הייחודית והחכמה!
[שלמה אֲבַיּוּ על ערב לכבוד ספרו, אבק כוכבים, אדם (הוצאת ספרי עיתון 77, 2019), 1.3.2019]
*
שועי רז כתב מאמר נפלא על חריגה מהזמן דרך הזמן … בו הוא חוקר את האופן שבו נוגעת השירה באפשרות / לא-אפשרות זו ובשאלות "כיצד ניתן לחרוג מיישות סופית ליישות אינסופית? היש תווך למעבר כזה?"
[עמיר פריימן, 16.12.2018]
*
Whether or not I care to lable Shoey Raz as the adventurer among forbidden and sacred MaKOM behind MaKOM ………the fact remains that his BLOG lies at the very root of a mixture of superstition, poetry, and ritual writing…..;nor is it at all clear how, or for what reason, Shoey finally succeeds in his task,……………to force me to stay awake
[3.10.2018 ,Joseph Semah]
*
שועי … כל פעם שאני קוראת את מילותיך – בא לי לרקוד…
[דורית קידר, 23.9.2018]
*
לאחרונה אני תוהה על מדיום הבמה והאם הוא יכול לשרת נאמנה את האמת הפנימית שמתחוללת בגוף, שהיא כה מורגשת ומודגשת לי. האם נכון להפגיש באופן כל כך חד צדדי את הפנימי והאישי, בצורה שהיא מאד לא טבעית לכך. ואז מגיח צופה, שבמקום לצפות בעולם החיצוני שמוצג על הבמה, מצליח לנבור עד עמקי עולמי הפנימי, ואף לעבור לרקיעי התת מודע.
את שועי רז גיליתי דרך הבלוג הפואטי "פרא אדם חושב", אחריו אני עוקבת בהתמדה. והנה זכיתי להיות מושא הכתיבה, אבל להבדיל אלפי הבדלות – "אני" הוא הלא המושא הפעם אלא גופי.
[רוני חדש, 31.8.2018]
*
*
תודה גדולה לשועי רז, על אחרית הדבר המשמעותית, שמשקלה בספר ובלבי שווה ערך לכל המלים שלפניה.
[עידו אנג'ל, המלה העצובה קומקום, עורכת: שרית שמיר, עם אחרית דבר מאת ד"ר שועי רז, הוצאת בלה לונה: תל אביב 2018, רשימת תודות]
*
שועי, היה מפגש מסחרר אתך, עם פרופ' [יוסף] אגסי, עם פער הגילים ביניכם – ועם "ברוך" [שפינוזה]. למדנו המון.
[זאב רז, 5.7.2018]
*
במפגשים שהתקיימו בשנה שעברה, בנושא זיכרון יצאתי מכל מפגש מעורר מחשבה בתחושה של התעלות. כך היה גם השנה … אני מקווה שגם בשנת 2019 נזכה לסדרה נוספת של מפגשים מרוממי נפש.
[דנה, משתתפת בסדנת לימוד החנות הספרים העצמאית מִלְתָּא ברחובות, 19.6.2018]
*
תודה מיוחדת לד"ר שועי רז שידיעותיו המופלגות במדעי היהדות ובקיאותו בהיסטוריה ובפילוסופיה תרמו להשבחת הספר .
[מהי תודעה – מדעים, פילוסופיה, מיסטיקה, עורכים: אבי אלקיים, עודד מימון, הוצאת אדרא: תל אביב 2018, עמוד 39]
*
חברה שלחה לי הפניה למאמר שלך על פסואה והביוגרפיה שלו שתרגמתי. תודה רבה על הדברים הרחבים והחמים!
[יורם מלצר, 18.3.2018]
*
אני מרגישה כמו איזה מסך שנפתח תמונות רשמים ומקולות מים רבים ומרגש אותי לקלוט בחינת אור חוזר את המחול שמחולל שועי רז עם האור הישר של דברי אמש בטקס קבלת פרס גרשם שלום ובמעמד בו כל כך הרבה פנים מאירים של חברי וחברותי היו איתי כאור מקיף ומוקף
[חביבה פדיה, 22.2.2018]
*
פוסט יפהפה בכנותו, בתיאור תחושותיו, בתובנותיו, ובפשטותו. היטבת לתאר את הקונפליקט התמידי בין הרוח לחומר מהזווית הארצית מאוד שלה.
[נינה רמון, 17.1.2018]
*
אעז ואומר שזה התיאור הטוב ביותר שקראתי לתופעה/תהליך/מלאכה/שליחות/קבלה/קסם שנקראים כתיבת שיר. תודה שועי על שאתה.
[שירה ז' כרמל, 5.1.2018]
*
During the last academic year, the group held two joint reading and study sessions: an opening session on November 15, 2016, and a lecture and discussion on Spinoza's tradition by Shoey Raz on December 6, 2016
[Minerva Humanities Center, Tel Aviv University, Annual Report 2016-2017, p.4]
*
… מזל שבגיליון נכלל גם מאמר של שועי רז, שיחסו לעמדת הקורבן הרבה יותר קשוב ואוהד.
[אלי הירש, 'דפוק וטוב לו', על גליון נדפקנו (הליקון, 120) בעריכת רחל פרץ, ידיעות אחרונות, 22.12.2017]
*
אני מקווה שהמאמר המעמיק, רחב היריעה שלך, שמציע זווית לגמרי בלתי שגרתית של הנושא, ייקרא על-ידי רבים ומעטים בעיון רב.
[רחל פרץ, 16.11.2017]
*
פרא אדם חושב. הבלוג הנהדר והצנוע של שועי רז. חוזרת וממליצה. מה יש בו? ידע וברק וחסד, מחשבות עומק ורוחב ואלכסון של חוקר חריף, אבל בעיקר נהמת לב. ואהבה. וגם קצת תוגת מוקיונים.
[שרון גליק, 20.10.2017]
*
אשרינו שזכינו לקוראים כמו שועי רז. רשימה חדשה, ומרתקת, אם יורשה לי, בבלוג "פרא אדם חושב", על "נשף המסכות של איש האמון" מאת הרמן מלוויל, בתרגומי.
[יהונתן דיין, 10.10.2017]
**
מה ששועי אומר על רוע, אולי ההצגה הכי יפה של ההתכוונות מול רוע שפגשתי עד כה, עם ההצעה שאפשר להתנגד לרע ולהתרכז בטוב עד כדי כך שהרוע יותש וישכח את עצמו לדעת.
[אפי בת-אילן, 24.9.2017]
*
Intellectual historian Shoey Raz too likes Dori-Carlier’s “willingness to devote several series of poems to her family, the history of how her relationship [with her husband] came into being, its many ups and downs (which I find very brave, I doubt I would write about intimate relationships), her childhood in the Jerusalem neighborhood [Nachlaot], in particular…sensual childhood memories
[18.4.2017,Lisa Katz, Poetry International Rotterdam ]
*
שועי רז בשיר שכל הזמן ואף פעם לא נגמר. פלא החיים.
[גיא פרל, 24.2.2017]
*
אתה כותב בסגנון של תעייה, של שיטוט … בגלל זה אני כל כך אוהב לקרוא בבלוג שלך. כשאתה יוצא לדרך, כמו קוואפיס לאיתקה, אני יודע שעוד נפגוש את הלסטריגונים והקיקלופים בדרך. אל תשתנה.
[דודו פלמה, 13.2.2017]
*
מפליא במילותיו גם שועי רז: "לפני שתחליט על צעדיך הבאים – מחשבה אחת מנקרת: כל זמן שיש מי שמוצא תרנגול על אם-הדרך, וטורח להודיע כי מצא תרנגול עצוב – יש עדיין סיכוי בעולם".
[איילת קליין כהן, 'אנתולוגיית פטל: כל עבודה והסיפור שלה', על כתב העת פטל 3 בעריכתהּ של אביבית משמרי, אתר NRG, מדור ספרות, 26.1.2017]
*
צריך לומר תודה גדולה לשרון ינאי שערכה את הספר הזה. יש כאן ממש ספר עם מאמרים מאוד מעניינים של שועי רז, של אדווין סרוסי, וגם דברים שבֶּרִי ואני כתבנו. זאת אומרת, יש כאן גם סקירה היסטורית של המסע שעברה תרבות הלאדינו. באמת, יצא ספר עם הרבה עומק כחומר קריאה.
[אהוד בנאי בראיון לתכנית-הבוקר של ניב רסקין על אודות האלבום המשותף עם בֶּרִי סחרוף 'היא הופיעה כמו הרוח' והספר המלווה אותו; גל"צ, 11.1.2017]
*
תודה לידידי ורעי, שועי רז, על שהפנה את תשומת לבי לדמותו של [אנטונן] ארטו ולפועלו.
[אבי אלקיים, "מַשָּׂא דוּמָה: אסתר המלכה כאב-טיפוס משיחי של הזהות הנזילה במיתופואטיקה השבתאית", סַתְרִי נִדָּחִים: יהודים עם זהויות חבויות, עורכים: אבי אלקיים ויוסף קפלן, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח: ירושלים 2016, עמוד 213 הערה 121]
*
הסדנא שלך בתל אביב היתה חלון פתוח לאויר פסגות צלול. הזמנה למחשבה ודיונים עמוקים ומעשירים עם הידע הלא יאמן שלך, יכולת הקשב המופלאה למשתתפים, והיכולת לזרום עם מה שמעניין אותם בלי לוותר על התוכן שהבאת.
אני רואה שיש בתפריט מנות שלא טעמתי, ואצלך הרי גם אם היה אותו סילבוס, אף פעם אין לדעת איפה בדיוק זה יגמר…בקיצור: היה תענוג. יש מצב שאבוא שוב.
[טאו, 16.10.2016]
*
אם ישנה טובה שצמחה לי מן האינטרנט, הרי ש"פרא אדם חושב" הוא בהחלט, ללא עוררין, טובה זו. על אף שאינני כבר צעיר או צעירה גיליתי אצלך אוקיינוס ודגתו, מרכיבה פיראטית על חד אופן ועד לשתיית wild turkey עם סימורג כשמומוס מתנגן ברקיע. עבורי הקריאה פה, אם להיות שפינוזיסט, היא תנועה משלמות אחת לשלמות גדולה ממנה.
[תמיהה קטנה, 2.10.2016]
*
שועי יקר, הבלוג שלך הוא יומן מסע בעיני. כך אני קוראת אותו. ואני נוסעת בו איתך, ורואה דרך/באמצעות עינייך את המראות והנופים והחוויות ש/אתה חווה, ותמיד תמיד לומדת עוד דבר או שניים, או יותר. ליומן המסע הזה יפה הכותרת "וו ווי" (Wu Wei). זו בעיניי גם התשובה הדאואיסטית למוטו הקונפוציאני של רשימתך זו. תודה שאתה כאן.
[נינה רמון, 29.9.2016]
*
ההמלצה הבאה היא על הגיליון השלישי של כתב העת "פטל" (בנושא לחם עבודה) על סיפוריו המעולים, ובמיוחד: "תרנגול עצוב" של שועי רז ו"פרטים אישיים" של שולמית אפפל.
[גיטל סימקוביץ', 28.9.2016]
*
לא חושבת שאי פעם נתקלתי בקריאה כל כך עדינה ודקה של מה שבשבילי הוא שפת שיר, או מלאכת שיר. אני מלאת תודה.
[דנה אמיר, 31.8.2016]
*
מה שאני אוהב בדין וחשבון הזה של שועי רז זה שהוא ענייני – הוא לא קוטל את המלצות הועדה על קרביהן וכרעיהן מצד אחד ומצד שני הוא גם לא מאמץ את כולן כחבילה אחת שאסור לערער על אף מרכיב שלה. הוא מזכיר לנו שוועדת ביטון – ברמה המהותית – אינה שונה מכל ועדה ציבורית אחרת במובן זה שהיא קמה כדי לשרת את הציבור (את כל הציבור, לא רק את הציבור המזרחי או את הפעילים המזרחיים) ולפיכך היא צריכה להיות חשופה (וגם קשובה) לביקורת ציבורית עניינית.
[יובל יבנה, 19.8.2016]
*
בסיפור היפהפה ששועי רז כתב ל- פֶּטֶל 3 יש צער מאופק וחצי-חיוך, באווירת חלום סהרורית. העבודה כתרנגול עצוב באה אחרי שורת עבודות: קנגרו, ליצן, זמר נודד… לבסוף עובר גיבור הסיפור מדי יום בחמש וחצי בבוקר תחת חלונות הבתים ומקרקר כדי שאנשים יתעוררו למלאכת יומם. מוטב לעבוד בזה ולא לקבל דמי אבטלה, הוא כותב. ומוטב לעולם שהממואר הזה הגיע אליו.
[אביבית משמרי, 14.8.2016]
*
שועי יקר, כיף גדול שהיית מעורב ביצירת הספר "זיכרון למעשה", בעבודת העריכה המבארת והמאירה שלך, ומעבר לכך בעצות טובות, מחשבות עדינות,השראה וליווי חברי, כמו גם בהשתתפותך בערב ההשקה של הספר ביוני 2016.
[מאיה ז"ק, אוגוסט 2016]
*
Pour mes amis qui lisent l'hébreu. Un article de Shoey Raz sur Petite biographie pour un rêve
[Esther Orner, 23.6.2016]
*
שועי, תודה על ההרחבה. ביקורת במיטבה – שהיתה יכולה להיות חלק מההקדמה לספר.
[דרור בורשטיין, 10.6.2016]
*
אחד מקבצי המילים הכי יפים ונוגעים שנכתבו על המוסיקה שלי. תודה, שוֹעִי רז.
[ענת פורט, 1.6.2016]
*
מאז ששועי רז, שהוא באמת פרא אדם חושב, פרסם פוסט-מסע על ספרי, אני תוהה מה מטלטל ומדיר שינה יותר: המציאות, תיאורה הפואטי של המציאות, או הביקורת התאורטית על התיאור הפואטי של המציאות.
[דיתי רונן, 19.5.2016]
*
לפני זמן מה הכרתי בין קירות הפייס אדם מופלא בשם שועי. רק אחרי כמה שבועות שקראתי בהם כאן את מילותיו החכמות והיפות ורעיונותיו המאירים, התברר לי שיש לו בלוג, שנרשמתי אליו מיד כמובן.
[שירה ז' כרמל, 30.4.2016]
*
אז הרשימה על ספרה של תהילה חכימי ב"פרא אדם חושב" הזכירה לי להזכיר לכם לעקוב אחרי הבלוג הכי שווה, מעמיק, בהיר ומופרע באיזור, הלא הוא הבלוג של שועי רז החסיד. כיאה למנותק, הכרתי אותו רק כשהוא כתב על חומרים שלי, אבל כמו כל מי ששועי כותב עליו, זה היה מהמם בעצמתו, ככה בדיוק אתה רוצה שיכתבו על היצירות שלך.
[רון דהן, 18.2.2016]
*
כששועי כותב על משהו אתה יודע שזה נעשה בהעמקה נדירה.
[דויד פרץ, 16.2.2016]
*
שועי רז כותב על "מחר נעבוד", זו אחת הקריאות הכי רגישות שיצא לי לזכות בהן ויש בזה חסד גדול.
[תהילה חכימי, 16.2.2016]
*
באמת היה תענוג ללמוד ממך שועי, וגם לדון אתך בדברים שאי אפשר, נדמה לי, לדון בהם עם אף אחד אחר. משו מיוחד אתה.
תודה על הסדנה בכלל ועל קיומך בפרט.
[טאו, 20.1.2016]
*
יש לי תחושה שרק שועי יכול ללמד שיעור על משוררת פינית, לאונרדו (דה וינצ'י) , והייקו יפני ולעשות את זה טבעי.
[ציפורה לובר, 18.1.2016]
*
שוֹעִי רז מוציא תחת ידיו את הבלוג הנפלא "פּרא אדם חושב". אם יורשה לי שועי, הייתי משנה אות אחת בכותרת הזאת. את הריש הייתי הופכת ללמד, "פּלא אדם חושב", כך הייתי מגדירה אותך שועי.
[רונה צורף, מתוך תכנית הרדיו המשותפת עם זמיר סיון "חלון פנורמי", הרדיו הבין תחומי, 28.11.2015]
*
תודה שועי. על העדינות והשקט של כתיבתך ועל הציטוטים והמוזיקה.
[תמי ברקאי, 6.10.2015]
*
תודה לך שועי רז. אתה מוסיף לחיי רבדים נוספים מעודנים ומחודדים.
[שרה בכור, 22.9.2015]
*
"יש חנות ספרים שאני כל כך אוהבת; שהיא בכלל סוג של מרכז תרבות כזה בשבילי; חנות ספרים שמדי פעם עושה ערבים קטנים ואינטימיים כל כך כיפיים וכל כך אינטראקטיביים בלי שום מרווח ושום הבדל בין הקהל ובין המציגים. לחנות קוראים "סיפור פשוט" בנוה צדק בתל-אביב. לפני שבוע הייתי בערב נפלא: שלום גד שישב עם גיטרה ממש ממולי וניגן; שועי רז, הפילוסוף, ההוגה, המלומד האינטלקטואל, בימינו אין הרבה אנשים כאלה, אנשים כמוהו, שדיבר על השירים שלו ופירש אותם; וגם כמובן ציפי גוריון, שזה מה שהיא עושה, היא חוקרת רוק ישראלי עכשווי, שסיפרה לנו על המחקר שלה, על המוסיקה שיוצאת מתלמי אליהו, שמשם בעצם יצאו אלג'יר, אביב גדג', גבריאל בלחסן וגם שלום גד".
[רונה צורף, מתוך תכנית הרדיו המשותפת עם זמיר סיון "חלון פנורמי", הרדיו הבין תחומי, 11.9.2015]
*
שועי, העולם, קבוצת ההתייחסות, חיי האינטלקט שלי, כולם השמינו פלאים מנחת מיום שהצטרפת לחיי.
[הילה להב, 11.9.2015]
*
תודתי מסורה לכולם ובמיוחד לשמחה גולדין, כריסטוף שמידט, יהושע ויינשטיין, חנה השקס, שועי רז, אסתי אייזנמן וצחי וייס.
[יוסף יצחק ליפשיץ, אחד בכל דמיונות: הגותם הדיאלקטית של חסידי אשכנז, הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל אביב 2015, עמוד 8]
*
ידידי, שועי רז, העירני כי במגמה זו של אל-ראזי ניתן לראות כחלק ממגמה מסוימת של הוגי-דורו, צופים, פילוסופים ותיאולוגים-שיעיים כאחד, שהאהב אל-דין אלסהרורדי, השיעי, נציר אלדין אל-טוסי, והפילוסוף היהודי סעד אלמנצור אבן כמונה של שילוב מקורות שונים של בני דתות שונות בכתביהם. בולטת טענתו של אל-טוסי בחיבורו הפרסי האוטוביוגרפי, סיר וסלוכ (=עיון ומעשה), כי המאמין האמתי אינו הולך אחר דוקטרינה דתית מסוימת, אלא כל אדם שחי חיים של ריכוז בדיבור האלוהי …
[אבי אלקיים, "אל-פאתחה: קריאות קראניות בקרית מלך רב", המזרח כותב את עצמו, עורכת: חביבה פדיה, הוצאת גמא: תל אביב 2015, עמוד 202 הערה 126]
לשוחרי הרוח, המילה והזכרון – זוהי הזדמנות להצטרף לסדנת לימוד מיוחדת במינה עם שועי רז היקר.
[מאיה ז"ק, 24.8.2015]
*
הנושא מרתק המנחה נפלא והאכסניה נהדרת. בקיצור – מומלץ!
[סיון בלסלב, 23.8.2015]
*
שועי יקר, טקסט נפלא לעבודותי. אתייחס, כרגע, להקבלה שלך במשפט: "תאומו של הכותל המערבי על פני אותו כוכב, קפלר 452b (ייתכנו בו חיים). או שמא בעין/מצלמת לויין המתבוננת על רחבת הכותל הארצי מחוץ לכדור הארץ " – הולם חוויות שלי שליוו את תהליך יצירת העבודות; מרגש אותי במיוחד.
[הדס שרשבסקי, 27.7.2015]
*
זה מה שאני אוהבת בטקסטים שלך, ובאמנות שאתה בוחר לשתף. אפשר להבחין גם בהם שליבך כרוי לכלל מבעיו האי-אלימים של האנושי, ובפרט: לפגיעותו, לשברונו ולמצוקותיו.
[ורד נבון, 27.7.2015]
*
כמו הפתיחה של אליס, כל פתיחה של פוסט שלךָ מובילה למחילה מלאת ידע ושאר רוח. איזה תענוג לקרוא את הדברים שאתה משתף.
[יעל ביבס, 14.7.2015]
*
שועי רז ואני חברי נפש. חלק ממה שקושר אותנו די ברור ונתפש בקלות במילים, כמו: בלוז, מקומו הקריטי של הפסנתר בעיצוב האישיות של כל אחד מאיתנו, חוויית מצולות הקיום על בסיס יומיומי, חיבה עזה לברבן, פליאה מתמדת על נס היכולת להיות במגע עם בנות ובני אדם סביבנו. יש בינינו גם הרבה הבדל: שועי הוא איש רוח וספר, משכיל במובן העמוק ביותר של המילה, שהרגש אצלו מגובה בקורפוס ידע בלתי נתפס כמעט, והוא שקט מאוד. אני מצידי – חפצה בידע ולומדת כל הזמן, אבל שוכחת באותה המהירות, אם לא למעלה מזה. מאידך, אני שרה, ובד״כ בקולי קולות. לכבוד שבוע הספר ולכבוד החיים, אנחנו מצטוותים לשיחה עם הופעה – על מלחמה, חיים, יצירה ושפיות. זה קורה ב״סיפור פשוט״ – מקום שיאפשר לכל מי שבא/ה להשתתף בשיחה בגבה העיניים. מחכים לכן ולכם וסקרנים לשמוע את מה שבלב.
[רות דולורס וייס, 4.6.2015]
*
Thank you, Shoey, for the literature, the ideas, and the space to talk about them. I always leave with something new to think about or something that I've learned […] One of the things I most appreciate, though, is your own approach — to people, ideas, and texts. You truly meet them ,with an open mind, seeking to learn from them/us all
[10.5.2015 ,Tzipora Lubarr]
*
נוצרה מסביב לשולחן תחושה של חמימות והייתה נוכחות של אור רך ונעים שמזמין להקשיב ולהשמיע.
[שירי פאינה, 10.5.2015, על הסדנה בסיפּוּר פָּשׁוּט]
*
"השעה הסגולה" של שועי רז מכיל את החריפות העזה של כאב האחוז באגרוף. השיטוט שלו פנימה מוצא לפחות נקודת מוצא. פצועה להחריד אך קיימת.
[תלמה אדמון, מעריב: המוסף– מדור ספרים, עמוד 50, 17.4.2015]
*
שועי רז מעניק פרשנות נפשית עמוקה ומרתקת לטקסטים מן המיסטיקה ומן הספרות של הלב.
[מעין ראם שפיגל, 9.4.2015]
*
לא פגשתי את שועי, אבל הטקסטים שלו מסקרנים אותי. מניעים את המוח והבטן שלי לאזורים לא צפויים. לא מוכרים. הבחירה של הדמויות שהוא מציב במרכז הסדנאות שלו גורמת לי לרצות לבוא ולהתערבב שם אינטימית עם הדמויות שכבר לא נושמות בעולם הזה. ובמיוחד, תנו מבט בסימון וייל. יש לי הרגשה שהייתי מסוגלת להתאהב בה תוך שנייה.
[שז עוז, 26.3.2015]
*
ממליצה על שועי רז המיוחד במינו, איש מעמיק ועתיר ידע, קשב, רגישות, לסדנה נהדרת. המקום הכייפי ביותר בתל אביב.
[איריס איריסיה קובליו, 25.3.2015]
*
*ממליצה בחום על שועי, מנחה הסדנה, כנפש חברה בקיום (שלי ובכלל), כהתרחשות בעולם, כמפגש מקרי באוטובוס וכאדם להתקע איתו במעלית (לא ניסיתי, אבל מחייכת כשמנסה להעלות בדימיון), כחבר מחתרת, כאיש עם כובע, כחבר ועד של מקלט מתרבות הפרומו שבתוכנו, כמקום מפלט יומיומי מהיומיום ונחמה עבור מי שציפה לגאולה והיא הבריזה, כאיש צוות בספינה שחותרת אל האופק, ככותב, כקורא, כיוצר, כפרא אדם חושב. בטוחה שגם כמנחה סדנאות הוא מצטיין על פי הקריטריונים, שממש כמו משרד השיכון, אני עצמי פיתחתי, אבל אני לא יודעת למנות.
[ליטל כהן ביטון, 25.3.2015]
*
שועי רז בסדנת בזק עמוסה בדברים טעימים – אלבר קאמי, ז׳קלין כהנוב, ז׳ורז׳ פרק ועוד… – ב"סיפור פשוט". כדאי לכם!
[עמנואל פינטו, 25.3.2015]
*
בתור מי שהופרד בלידה משועי רז אני ממליץ בכל לב על הסדנה. מובטח לכם מפגש מסחרר עם אדם שבשעה של התעלות רוח הוא עולה על חד אופן ומלהטט באורח מרהיב עין
[דודו פלמה, 25.3.2015]
*
לפני חודשים אחדים היתה לי הזדמנות להתוודע לסדנאות הלמידה המופלאות המועברות ומונחות ביד אמן על ידי חברי כאח לי שועי רז. הסדנאות עוסקות בכתביהם ובהגותם של כמה מהגדולים והחשובים מהסופרים והאמנים שפעלו במחוזותינו. השיעורים מועברים בחן ובחסד, ושווים לכל נפש. מומלץ להצטרף בחום!
[יאיר בר, 25.3.2015]
*
את שועי הכרתי לפני כמה שנים, בעקבות הבלוג שלו. גיליתי איש יקר שהשיחות איתו הפליגו למחוזות רחבים של ידע רגש השראה ויצירה.
[עדיה גודלבסקי, 24.3.2015]
*
ממליצה על שועי רז, מנחה הסדנה. יחיד במינו.
[מאירה וייס, 24.3.2015]
*
כּפּרה על שוֹעִי רז, שמתבונן בעולם כמו ילד נצחי וכל פעם שאני קרובה לייאוש אני נכנסת לחפש בבלוג שלו מילות אהבה לעולם
[ליטל כהן ביטון, 13.3.2015]
*
שועי רז, חבר יקר, מנחה סדנאות בחסד ואחד המשתתפים בגיליון "שיטוט" של גרנטה כתב בבלוג שלו "פרא אדם חושב" ניתוח מעמיק ויפה מאד לארבע יצירות מתוך הגיליון.
[דף הפייסבוק של סִפּוּר פּשׁוּט, 12.3.2015]
*
תודה לך שועי על הסדנה המשובחת ומרחיבת הדעת, ועל הדרך המקורית שבה התוודעתי ליוצרות שאולי לא הייתי מגיעה אליהן. הכול בזכותך, האישיות המיוחדת שאתה ניחן בה והידע הרב שאתה מכיל ולא כלה.
[גילי לוי, 11.2.2015]
*
שועי יקר, חן המקום על יושביו. מסובין היינו יחד בחברותא עם אנשים מקשת אנושית רחבה ומעניינת. ואתה שועי, עלית על כולנה. פגשתי אדם ששותה מבארות מים רבים ומשקה לרוויה כל היות. מכיל, מכבד, ופתוח למשבי רוח של הגות ותובנות. אשריך שמלים אלו הם רק מעט משבחך.
[מלכה פרידמן, 9.2.2015]
*
לשועי, היוצר והמהרהר, תודה על הסדנה הייחודית והמיוחדת שעברנו איתך, דרכך צללנו אל עומק היותנו בנושאים המשמעותיים ביותר — חיים ומוות, כאב וסבל, אהבה, אלוהות, הורות, זהות ועוד… אתה נתת את קריאת הכיוון בחומר ובאומר, בחיבור נדיר של חיוך וצחוק ושמחת חיים.
[חסיה קליבנסקי, 9.2.2015]
*
שוב הצלחת להגיד. כמעט אי אפשר להגיד על ערב כה טעון עדינויות וחיפוש אחר הדיבור, המילים, כי יותר פשוט רק לשבת ולהתרגש ולתת ללב להתמתח לכל הכיוונים, ואפילו לדמוע. אבל אתה יודע למשוך את הקורים הנסתרים, כמו אחרי שהמסיבה נגמרה, אתה יודע לשלוח יד לכל מיני מקומות סמויים ולהאיר את ההקשרים.
[סוזי רזניק, 28.1.2015]
*
בטי גוטמן צילמה את התמונה הזו והנציחה קצת ממה שקורה אצלנו בכל יום שני עם שועי רז ועם "12 יוצרות ועל היות בעולם". ביום שני הקרוב ב 19:00, לכמה ברי מזל תהיה הזדמנות להיות חלק מהקסם הזה, כשרות דולורס וייס הנפלאה תגיע להופיע ולשוחח עם שועי רז על יצירתה.
[מירה רשתי, סִפּוּר פָּשׁוּט,23.1.2015]
*
תודה שועי על הניתוח היפה ועל השער שפתחת לי לשירתה של עדי קיסר.
[טלי לטוביצקי, 4.12.2014]
*
[אפרת רמתי, 2.12.2014]
*
שועי, אולי אתה נוהה אל האפלולית,אבל שברי הזכוכית שאתה מוצא בה מנצנצים היטב. תודה על כל העניין והיופי שאתה כותב וחולק.
[מיכל שטיינר, 26.11.2014]
*
בקשר לעבודה שלך בסדנה זה אמיץ לשים את כל מאודך…לפנינו ולתת לנו לעשות בו כבשלנו בלי חשבון.
[טלי כוכבי, 2.10.2014]
*
בלב אוהב מביע אני שלמי תודה לידידי הטוב שועי רז, אשר רוח השם נוססה בו, חכם בקי ורגיל במעייני היהדות. ישר חילו לאורייתא על עזרתו המסורה לאורך כל המחקר, על השיחות הפוריות, על השתתפותו בעמל קריאת הנוסח האחרון של העבודה, שהרבה מהצעותיו ומהערותיו משוקעות בּהּ.
Avi Elqayam, Sabbatean Millenarianism in the Seventeenth Century: A Study of Moshe Abudiente's Fin de los Dias, Cherub Press, Los Angeles 2014, Hebrew Section p. 22
*
בשתי מילים:אחלה בלוג! במילה אחת: סופני!
[גלית דהן-קרליבך, 28.5.2014]
*
מצאתי בפרא אדם חושב תיבת אוצרות.
[יהודית רביץ, 13.3.2014]
*
שועי הוא מלומד בעל אופקים רחבים, סקרן ומתעמק בכל מה שנוגע בו.
[רבקה פלדחי, 9.3.2014]
*
את שועי אני מכירה מאז שיצא "בעברית". כשהאלבום יצא כל מני אנשים כתבו כל מני דברים שריגשו אותי. אבל הרשימה של שועי היתה יוצאת דופן, לא רק אבל גם, בגלל שהוא היה הראשון שקרא את השירים קריאה צמודה, כל אחד בפני עצמו וגם כמכלול. הוא לקח ארסנל כלים מפואר של ספרות ורגישות של אדם חושב, מתבונן ויוצר, ופענח וראה והבין יותר ממה שהעזתי להאמין שאפשר.
[רות דולורס וייס, 25.7.2013]
*
בלוג יפה ומעורר השראה שעושה לי חשק לקרוא ולהתבונן, וגם להאזין.
[ורד נבון, 10.1.2013]
*
תודה לחברים ולעמיתים שסייעו בעדי בהיבטים שונים של הכנת המאמר: פרופ' בנימין אברהמוב, פרופ' עמוס ברטלוצ'י, ד"ר יוסי ליברזון, מר שועי רז
[דרור ארליך, "הדימוי האריסטוטלי של עיני העטלף כהיפרטקסט אצל ריה"ל, אבן דאוד, הלל מוירונה ואלבו", דעת: כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, 74-73 (2013), עמוד 357 הערה פתיחה].
*
תודתי נתונה לידידי ורעי, שוֹעִי רז, הבקיא בחדרי הפילוסופיה הניאופלטונית על הערותיו החשובות למאמרי .
[אבי אלקיים, "אזמר בשבחין: על ארס-פואטיקה להאר"י שיכור האלוהים", הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית, עורכת: חביבה פדיה, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב 2012, עמוד 68]
*
שועי, אין כמוך לקשב …
[מיכל בן-נפתלי, 18.12.2012]
*
יפה גם רשימתו המורחבת של שועי רז על שיר קצר אחד או רסיס-שיר של אברהם בן יצחק (סונה), שנכנס לנצח השירה העברית בזכות 12 שירים קצרים ועוד קצת שירים מן העיזבון, וכאן מדובר על שיר קצר במיוחד:"את ליבי אכל/ הברק". זה הכל? כן, זה כל השיר, ושועי רז מרחיב עליו ומספר גם הרבה אנקדוטות רבות טעם על אברהם בן יצחק, ידידם של לאה גולדברג ושל חתן פרס נובל היהודי-בולגרי-גרמני אליאס קנטי, שמספרים עליו שניהם.
[מנחם בן, 2.8.2012]
*
לא זוכרת שקראתי מאמרים הרבה פעמים והתרגשתי עד דמעות וזה ממש מה שקרה לי כשקראתי בפעם הראשונה את המאמר של שועי.
[חני שטרנברג, 7.7.2012]
*
זו איננה הפעם הראשונה שבה ביקור בבלוג פֶּרֶא אדם חושב של שועי רז מעודד את היצירתיות שלי.
[דודו פלמה, 22.5.2012]
*
קיימים מעט יומני-רשת נבחרים שאני רשום אליהם. אחד מהם, ואולי המענג מכולם, הוא פֶּרֶא אדם חושב של שוֹעִי רז, דמות ססגונית, מרתקת ומשכילה. כתיבתו של שועי צחה קולחת, ומתמקדת תמיד בנושאים החבויים, הביישנים ככתיבתו, ותמיד משאירה אותי עם טעם של עוד. בכתיבת רשימה זו נזכרתי לא-אחת ברשימותיו של שועי רז, המקשרות גם הן בין עולם התרבות שלא גלוי לעיני-כל, בשילוב ציטוטים וקטעי-וידאו, לבין נושאים אקטואליים, פילוסופיים או רוחניים המתחברים גם אל ימינו אנו.
[אלעד אהרון, 18.2.2012]
*
אני שמחה ממש שהקטע שכתבתי סייע במעט ללידת הפוסט המקסים הזה, שהזכיר לי מה שאני אוהבת פה בבלוג (אני נתקלת בזה גם אצל דרור בורשטיין ומרית בן ישראל) – את זה שאתה מין קוסם, נותנים לך צעיף, אתה הופך אותו פרפר, ומקל לשפן, ואישה ליונה, והכל צבעוני ומשמח ומלנכולי ובמקביל. והשירה היא חלק בזה, מעין אהובה סודית שנמצאת מאחורי הקלעים ומבליחה לפעמים, כזאת רקדנית שמציצים בה בחשאי ומרחוק ובתשוקה או פוגשים בה מעת לעת והלב נרעד. הלב שלך, אני מתכוונת, אבל בעיקר של אחרים.
[ענת לוין, 1.12.2011]
*
הרשימות שלך תמיד מרהיבות ובנויות לתלפיות ונראות כה מושקעות שבאמת קשה לדמיין אחרת. ואתה איכשהו מספיק כל כך הרבה, בחיים ובכתיבה וגם באתר, וזה באמת לפלא בעיני.
[טלי לטוביצקי, 1.11.2010]
*
לפי פרשנותו של שועי רז, המושתתת על כמה מדרשי אגדה ומקורות חסידיים, ולפי המהלך שלו המקשר זאת למעשה הפואטי ולתפישות יהודיות, אפשר להציע תפיסה מסוימת העולה ממקורות אלה, שהאדם הוא צלו של האלוהי. שועי רז, מקשר זאת, כמו כן, במהלך מעניין, לתפיסתו של אדמונד הוסרל, אשר דיבר על המושג Der Fremde, הזר היומיומי.
[חביבה פדיה, מרחב ומקום: מסה על הלא-מודע התיאולוגי פוליטיקה, הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל אביב 2011, עמוד 220 הערת שוליים 120]
*
Shoey Raz goes so far as to identify it as the major secret of the Guide and to connect it with Maimonides' interpretation of Ezekiel's Chariot, a subject to which I will return later in this book
Daniel Davies, Method and Metaphysics in Maimonides' Guide of the Perplexed, Oxford University Press: Oxford 2011, p. 102
*
בדיון שהתקיים בבלוג שלי הציע שועי רז את בלוטת האיצטרובל דווקא, שבה על-פי דקארט, מתחברים הגוף והנפש (או הרוח). על פי דקארט יכולה המחשבה שבנפש להניע את הבלוטה כך שתפקח ותכוון באורח תבוני (רציונלי) את רשמי החושים ואת תנועות הגוף, כדי להגיע לכך דורשים עיון, תרגול ואימון ממושכים. בלוטת האיצטרובל מווסתת את השעון הביולוגי. יש לה השפעה על מצבי הערנות של האדם והיא משמשת גם כשעון פנימי לצמיחה ולתהליכי ההזדקנות.
[מרית בן ישראל, כשדויד גרוסמן פגש את ויטו אקונצ'י: על אמנות הגוף בספר הדקדוק הפנימי, הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל אביב 2010, עמ' 39 הערה 11].
*
לידידי הטוב פרופ' גבריאל שרייבר, לטארק אבו ראג'ב, לשועי רז ולורדית צרפתי על שעזרו במלאכה בהכוונה, בתרגום, בעריכה ובעצה טובה.
[יואב אבטליון, מחקר השוואתי: כתאב כפאיה אלעאבדין לר' אברהם בן הרמב"ם ואחיא' עלום אלדין לאבו חאמד מחמד אלגזאלי, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר אילן: רמת גן 2010, רשימת תודות].
*
תודה לכל האנשים הטובים שהושיטו יד ונתנו כתף במהלך הדרך: פרופ' אלחנן יקירה, פרופ' אלכס בלום … דבינה וונדרר-קריאל, כנרת המר, ד"ר מנחם פיש … ד"ר רז-חן מוריס, שועי רז …
[אלעד ליסון, על האינסוף בפילוסופיה של לייבניץ, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר אילן: רמת גן 2010, רשימת תודות]
….איזה טקסט מהפנט ויפהפה. ומכאיב [הגעתי עכשיו]. תודה.
[טלי לטוביצקי, 20.9.2010]
*
הרשימה על עמלק נהדרת – השיבור של הגרסאות והסגנון – בין האינטלקטואלי לחוויתי – כדי ליצג את הקשת הרגשית שהשנאה היהודית כלפי עמלק ולהפשיט אותה מהחד ממדיות שלה.
[שמעון אדף, 24.3.2010]
*
גיליתי היום ששועי רז כתב לשיר לפני כשנה דברי פירוש ששמחתי ללמוד מהם רב
[אלמוג בהר, 12.11.2009]
*
אני חייבת להודות שכשאני נתקלת בשם שועי רז … אני בדר"כ לוקחת נשימה עמוקה או מכינה לי כוס קפה,ונעצרת. הכתיבה שלך מצריכה תשומת לב אחרת – כי היא עשירה במחשבות, דימויים, ידע שממשיכים ללוות את הקורא גם הרבה אחרי.
[נטלי מסיקה, 13.9.2009]
*
מוקדש לשועי רז, ספינה קטנה ששולחת אורותיה
[מרית בן ישראל, 9.3.2009]
*
תמונה: מדבר בערב ההשקה לכבוד צאת הספר, גן תבונת הלב (بستان المعرفة / בֻּסְתַאן אַלְמַעְרִפַה̈ ) לשיח' הסוּפי אַבּוּ אַלְמֻעִ'ית' אלְחסֵין בן מַנְצוּר אַלְחַלַאג' (922-858 לספירה) בתרגום לעברית מאת פרופ' אבי אלקיים, נוה שכטר, נוה צדק תל-אביב יפו, 21.6.2021.
,*
פֶּרֶא אדם חוֹשב 