שלשה ימים מזרחהּ בערב של ספטמבר

  

  

  

  

אם יוצא הוא משם ואם מהלך הוא שלשה ימים לעבר המזרח, מוצא האדם עצמו בדיוֹמִירה, עיר אשר לה שישים כיפות של כסף, פסלי-ארד של כל האלילים, רחובות מרוצפים בבדיל, תיאטרון-זכוכית ותרנגול-זהב הקורא בכל בוקר מעל למגדל. את שכיות- החמדה האלה כבר ידע הנוסע יען כי ראה אותן בערים אחרות. אולם סגולתה של עיר זו היא בכך שמי שמגיע אליה בערב של ספטמבר, כאשר הימים הולכים ומתקצרים והפנסים הססגוניים נדלקים בבת אחת על דלתות בתי הטיגון, ומעל גזוזטרא קורא קול של אישה: הוֹ! אז פושטת בו קנאה בכל אלה שחושבים עכשיוו שכבר בילו בחייהם ערב כזה, ושהיו מאושרים בּוֹ.

[איטלו קאלווינו, 'ערים וזיכרון. 1.', הערים הסמויות מעין, מהדורת תרגום גאיו שילוני, ספרית הפועלים 1982, עמ' 14]

 

1

 

-אנחנו לא יכולים להפיץ זאת לתייר הישראלי. הם לא יקנו את החבילה. אין בדיומירה מזנון חופשי כמו בקלאב הוטל לוטראקי, ואין הפעלות של קלאב מד. בבנגקוק ישנן נשים רבות וגם תרנגולי זהב. הם יעדיפו בנגקוק. מבחינת 'הכל כלול' הם ילכו לאנטליה.

 -לא הבנת. זה לא מדור פרסומי, זה ספר של קאלוינו. זו עיר לא קיימת.

-מה פירוש עיר לא קיימת. הערים ברשימות שלך אף פעם לא קיימות. פריס, אדינבורו, דבלין, טולדו, פראג, טשקנט, אלכסנדריה, טימבוקטו, לימה, אנקורג', ירושלים אינן ממשיות. התיירים קוראים את המדריכים ומלמדים את תודעתם להתבונן על הערים שאינן אלא תלי אפר. אשליה מועצמת באמצעות דגמי קרטון. סיפורים על קרבות רצחניים, תככים והקמת מונומנטים לזכר הנופלים. חושך על פני תהום.   

-אנחנו חייבים להסכים לפחות על ירושלים. יותר מדיי אנשים נטבחו בה לאורך ההיסטוריה מכדי לעמעם את קיומהּ. מלבד זאת, אין לבטל את קיומהּ של ירושלים. אף מונותאיסט לא יקנה מאיתנו חבילת תיירות יותר אם נעמעם את ירושלים. 

-מה שתגיד, אבל אתה יודע כמוני כי ירושלים קיימת רק בדמיונינו לנצח נצחים. 

 

2

 

– מה זאת אומרת, שלשה ימים לעבר המזרח?  אדם שילך, מה יילך, ייסע, שלשה ימים לעבר המזרח. ייתקע במחסומי צה"ל אחר כך בצבא הירדני, אחר כך במשטרת הגבולות ההאשמית, ואחר כך בעמיתתהּ הסעודית, ודע לך, כי על פי חוק המלכותי הסעודי יהודי אינו יכול להיכנס לתחומי הממלכה.

-אתה עדיין לא מבין, מה? בתי הטיגון הם קריות המחקר הגרעיני באראן. ההלך הוא הטייס.

-אם כך, מה יהא עלינו?

-תל אביב דמיונית, ירושלים דמיונית. קיומינו מוטל בספק, בלאו הכי.

-ומהו קול האשה, אפוא?

-זוהי האזעקה המודיעה על תקיפה מן האויר, קולה הולך ומתפשט מתוך מקלטי הרדיו ופוגם ללא תקנה בשלוות ערב הסתיו.

  

-אבל שמעתי קול אישה ממש.

                                                                                                             

3

 

   כל ימות השנה קורא תרנגול הזהב, ואילו בערבים המתקצרים של ספטמבר לבדם ניתן לשמוע היאך הרקיע של דיומירה נושא קול אישה, בת קול דובבת: 'הו!' מכמיר לב, פוקח את האדם אלי אושר זמני, מושא לקנאה על שזכה לשמוע. איש אינו מתגעגע לכרוז-תרנגול, גם אם הוא תרנגול זהב. מבשר הוא על עוד יום חולין של מסחר, עבודת כפיים, זימה ושחיתות. לאנשי דיומירה ולתיירים המנקדים עם ערב סתיו את רחובותיה הסגולים, כמו היו תנועות חדשות המניעות באופן חדש ורענן את הסמטאות העתיקות המעוקלות, דמויות האותיות, קול הנשים המתרוצץ בשעת דמדומים זו הוא כעין מה שמדמה יהודי, הנמצא הרחק מכל זה, בעיבורה של עיר, נתון במקדש-מעט דמיוני, מבוך קדומים של אמונה וספק, לשמוע כאשר ליבו מוטה אל אנקת השופר בגווע יום הכיפורים, בוקעת שערי שמים ונועלת אותם בעת ובעונה אחת, ואינו יודע מה גזר דינו. רק גזר דמיונו נותר לו. הבהוב חולף של אושר, כבר נשכח מלב. 

 

4

 

  

   עומד בכובעי המשונה בין ששים כיפות לערך בבית כנסת בצפת, עיר דמיונית אף היא, אני יודע. לא תרנגולי זהב, לא רחובות של בדיל, לא תיאטרון זכוכית. ובכל זאת ימי תשרי והכל שביר, פגיע. עדיין ראש השנה, ולמשמע קול השופר דימיתי לשמוע בת קול נשית דובבת דבר מה, הברה אחת, איני יודע, אולי הוֹ, דוגמת פיוט ההושענות דחג הסוכות: 'אני והוֹ הושיעה נא'. קול נשי רחוק, כמו אם עליונה, או אהובה נצחית, הנשארת תמיד נעלמת. חשבתי על המקובל ר' אברהם הלוי ברוכים, איש צפת, שראה את השכינה בדמות אישה אצל הכותל המערבי, ועוד יותר חשבתי על היהודי האיטלקי, אשר למלין, שחזה לעדותו בעיניי בשרוֹ בשכינה דמויות אישה נאדרה למראה, לבושה שחורים ומכונפת, במהלך מסע לילי מסתורי אל בית כנסת בצפת, שאפשר כי לא היה אלא משל בלבד. איני יודע. בת קול, חשבתי בליבי, אפשר כי קול עובר הוא בעולם, וכי מוֹצָא קול זה הוא בדיומירה. ככלות הכל, סיכמתי ביני ובין עצמי, עומד אני בטבורהּ של עיר קדומה, דמיונית לא פחות.

  

 

 

בתמונה למעלה: ציונה תג'ר, רחוב צר בצפת, שמן על בד 1942.

 

 

עוד רשימה צפתית מאוד,  כאן

 

© 2009 שוֹעִי רז