כְּשֶכָּבַד עָלַי אֶבְלִי מְאֹד, חָטַאתִי לְדַמּוֹת
אֶת מַהוּתִי לְשַק בָּשָר חֲסַר תַּכְלִית
אַךְ אָז, כִּמְעַט מִבְּלִי משִים,
אֶל מוּל עֵינַי הַנִּדְהָמוֹת
נִדְחַק לוֹ צִיץ יָרֹק אֶל תוֹךְ נַפְשִי
פָּשוּט, צָלוּל וּמִתְעַקֵּש לִנְבֹּט
[תמיר גרינברג, 'ציץ', על הנפש הצמאה, עם עובד: תל-אביב 2000, עמ' 29]
1
לא יודעים מאיין בא הציץ הירוק הזה. מה שהולך ונודע זה שהציץ הזה מגיח ועולה מתוך הלב אל עבר השמים, כמו פתח לכל הנסתרות. האדם מביט נפעם, ומתחיל לטפס על הציץ כמו על שיח האפונים של ג'ק, מלאכים אינם יורדים ועולים, שמי הערב מאדימים, מכתימים, הופכים סגולים, נמסרים לידי שעה ריקה שמעברה השני מגיח ליל כחול. הכל תוך מספר רגעים. האם זה הגיוני יותר, ממשי יותר, מאשר ציץ ירוק, העולה ופורח מליבו של אדם? אדם אצל מרפסתו. שום ציץ לא מטפס באמת מליבו. הוא מנופף לעצמו מן הצמרת, מפסגת הציץ, אי שם על על יד הירח. מנופף לעצמו. העומד במרפסת מחייך לנקודה מוארת בפינת ענן. המוסיקה הירחית הזאת.
2
אצל דוכן ארבעת המינים הבנתי אמש, כי בכדי לקרב את הבריות לכך שיראו, לוּ לרגע, את הציץ הירוק זורח בנפשם, ציוה אולי מי שציוה, שיהיו נוטלים בלב העונה הכתומה-הצהובה הזאת, בעת מושלכים אנו כאנשי שלכת מתוך בתינו אל בתי הארעי (סוכות), צמחים ירקרקים. לראשונה גם הבנתי, היאך גם האתרוג המהודר שומא עליו להיות ירקרק, ירוק על ירוק על ירוק על ירוק. שחלילה לא ייתן לתוגת תשרי/ספטמבר להשכיח ממנו את שמחת ההתחדשות, את הציץ הירוק.
3
פתאום התהדהדתי לשיר של שלמה אבן גבירול (1058-1020) בו תיאר את הירח ככהן גדול הלובש חֹשן ירקרק (כתבתי על זה כאן).לכהן גדול היה ציץ קֹדש עליו היו כתובות אותיות השם המפורש, אפשר בירוק. עמדתי בסוכה שבניתי הבוקר על מרפסתי ולבי החל לנגן פיוט עתיק-יומין, אליו התוודעתי לאחרונה, פיוט שפייט החזן בבית הכנסת הגדול של בע'דאד, יוסף בן חיים אלבָּרְדאני (999-925), לפני אלף שנים ויותר בעת ברכת כהנים בימים הנוראים:
יְבָרֵךְ אֵל עוֹשֶֹֹה הַֹשָּלוֹם
וְיָאֵר וְיִשָֹּא וְיָשֵֹם ֹשָלוֹם
סְגוּלָּה יְיַֹשֵּב בִּנְוֵה ֹשָלוֹם
פְּגוֹּשִים נְֹשוּקִים לָהֶם בְֹּשָלוֹם
חֶסֶד וֶאֶמֶת צְדָקָה וְֹשָלוֹם
בּיאַת מְכוּנֶה שַֹר ֹשָלוֹם
נָאוֹר יִזְכּוֹר וְיָבִיא בְּשָלוֹם
מְבָשֵּר טוֹב מַֹשְמִיעַ ֹשָלוֹם
וְרָחוֹק וְקָרוֹב יְבָרֵך בְֹּשָלוֹם
אֵל הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּלוֹם
וְיִכְתּוֹב אֶתְכֶם זֶרַע הַֹשָּלוֹם
בְּסֶפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְֹשָלוֹם
[טובה בארי, החזן הגדול אשר בבגדאד:פיוטי יוסף בן חיים אלברדאני, ירושלים תשס"ג, עמ' 569-568, טורים 41-30]
וְיִכְתּוֹב אֶתְכֶם זֶרַע הַֹשָּלוֹם, חשבתי בליבי, ודאי הוסב במקור אצל אלברדאני, על כתיבתם של ישראל לבדם כתיבה טובה בתוך שאר באי העולם. ואילו אני מפרשו, זרע השלום כל אדם אשר השלום מצוי בלבו. הנה מצאתי, אדם כזה, עשוי גם ציץ ירוק לפרוח מתוך זרע השלום שבלבו, לטפס ולהקשיב לנגינת הרוח החיה, העוברת ומחייכת את האדם לתקווה, מבין הרקיעים הכחולים.
*
חג שמח, אור זרוּע, ושמחת לב (כזאת שמנשימה ירוק את שמי הערב)
בתמונה למעלה: Giuseppe Santomaso, I rememeber Green, Oil on Canvas, Date Unknown
© 2009 כל הזכויות שמורות לשועי רז
כמה אני יכולה עוד להתרגש באמת ובתמים מכל פוסט שאתה כותב בזמן האחרון- מכל אחד אפילו יותר מקודמו?
הרשימה ההיא מאחת התגובות האחרונות שכתבתי כאן (קשה לעקוב לאחרונה…), הרשימה שאומרת שאתה גם עלה שלכת וגם שורשים וכל השאר- אפשר להוסיף לה עוד משהו? כי עכשיו ברור שאתה בעיקר ציץ ירוק של תקוה וחיים ואופטימיות ואמונה בטוב. כל כך כל כך ברור.
אני זוכרת את הירוק מרשימת הבחירות שכתבת- באספקט הפרלמנטרי זה לא הצליח מי-יודע-מה, אבל זה לא באמת משפיע על הדברים החשובים באמת בחיים.
כל כך כל כך ריגש אותי הפיוט הזה – זה מה שארצנו הקדושה מדי והכאובה מדי צריכה מבחינה אנרגטית, אם יורשה לי- שטיפת מוח של המילה שלום, בכל מקום, בכל יום, ובכל הקשר ובעיקר – תחת כל עץ רענן.
ובתוך ומתוך כל ציץ ירוק.
חג סוכות שמח ומאושר לך ולכל אהובי נפשך (כל כך נכונה הברכה הזאת שאני שודדת אותה מייד, ברשותך). אני מגיבה עכשיו בלב החג כי כבר למדתי שזה לא מפריע לך למרות שאתה עכשיו בטח יושב עם יקריך בסוכה, רחוק מהבלי המחשב והטכנולוגיה, נושם את הירוק פנימה, ומרים מבט למעלה אל הכוכבים.
ואז, בטוח, כוכב אחד מעז לקרוץ לך מבעד לסכך, ואתה, בטוח, מחייך.
מועדים לשמחה ויודע מה? מועדים לשלום, חגים וזמנים לשלום. מותר?…(-:
על הירוק הירוק הזה
בין מחזורי צמיחה וגדילה, בין זרע,נביטה קמילה והפריה מחודשת.איך העלת והשרשת את שדה הנפש ופרסתה באור חדש,על החשוב כל כך,על ה'השלום'הפנימי באדם וגם ב\מסביבתו.
יפה כל כך.תודה.
ואהבתי את פעולת ההתעקשות.
אז הפוסט שלך העלה לי את אסף ענברי אצל דב אלבויים אתמול בערוץ 1 (אמש ישבתי כמו כל עם ישראל והסנפתי טלוויזיה עד כלות) והוא מדבר שם על הסכך.
והוא מספר איך בילדותו היה התמרן (זה שעובד בתמרים) מניח על הדשא ערמה ענקית של סכך שגזם מעצי התמר שאת פריים הוא מטפח כל השנה. וזה הסכך לסוכה של המשק.
ואילו היום מי שמביא את הסכך הוא התאילנדי שגם עובד ומזיע על העצים האלו כל השנה.
וזה ההבדל הגדול בין טעם הסוכה והאווירה שלה אז… והיום.
תודה-תודה, אני חושב שאני מנסה מזה כחודש להעמיק את הנטיה האישית-אסוציאטיבית שקיימת ברשימות שלי, אולי בכדי שבשנה השנייה שלי תהיה איזו התחדשוּת
כן, את השיר הנפלא של גרינברג (הוא באמת משהו לזכור בימים קשים) כבר הבאתי בפוסט שהוקדש למפלה שנחלנו בבחירות האחרונות, אז הבאתי אותי בקונטקסט הפוליטי, כאן בקונטקסט האישי
ולסיום אברכך בברכה שאני נוהג לברך בה את הקרובים-קרובים לי מבני האדם
ואידכּ אללה ואיאנא ברוח מנהו
יאציל האל עליך ועלינו מרוח קדשו,
ברור שמדובר ברוח השלום
כי האלהים שאני חש זיקה אליו
מנוקה הוא מכל המלחמות ושפיכות הדמים
ומכל השנאות
וכולו אומר שלום ושוויון כלל-אנושי
דומני כי על האור הירוק, הרמזורי הזה כתבה יונה וולך
'אינך סובל יותר
אינך סובל יותר—
עבוֹר'
(הולחן יפה על ידי אילן וירצברג ושמעון גלבץ באלבומם 'בציר טוב')
תודה רבה. דומני כי בימינו אין מה שיצמיח, ינשב, וישיב את רוח השלום אל הארץ זולת התעקשוּת.
אני משתדל לשמור על עקשנות, להמשיך להאמין כי שני העמים יכולים לחיות יחדיו על כברת ארץ זו
בשלום ורעוּת.
וגם אם הדרך נראית רחוקה ומעורפלת, צריך עקשוּת
להיות צלול,פשוט ומתעקש לנבוט.
לשמחתי, צפיתי רק ב'קלטת' (התרגשת מאוד, היו לי גם כמה תובנות לגביי המסר שניסו החמאס להעביר באמצעות הסרטון), סגרתי את הטלויזיה,
ופניתי לכתוב את הפוסט הזה
את ענברי כמעט ואיני מכיר, אנסה להציץ ב'הביתה' בהזדמנוּת. דבריו בעניין הסכך נכונים מאוד, אך באותה מידה ואולי אף יותר מציק לי לראות כי הטיפול בישישים הפך בימינו נחלתם של מהגרי-עבודה. איכשהו דומני, כי גם כאן תפקיד שהיה שמור למשפחה/חברה/קהילה הפך להיות נחלתו של כח עבודה מיובא המועסק לפעמים בתנאים לא תנאים.
ועלא כוללאכ (יעני כל אשר לך, יתכן שטעיתי דקדוקית…).
די מדהים, כי השיר הזה של תמיר גרינברג אמנם היה לי מוכר אבל לא זכרתי שציטטת אותו בפוסט של הבחירות או בכלל, רק זכרתיאת עוצמת הצמיחה של הירוק מפוסט הפוסט בחירות.
לגבי שלהי תגובתך לאסתי- לאחרונה, כשהייתי באזור התחנה המרכזית בת"א חשבתי בדיוק על זה. אמנם בחקלאות ובבנייה מהגרי העבודה החליפו את הפועלים הפלסטינים מהעבר, אבל מי טיפל אז בקשישים ונכים? משפחה, קהילה, חברה, כמו שכתבת.
כשהייתי ילדה אני זוכרת כסוג של בדיחה שדברו על משפחות ש"יש להן פיליפינית" (ביטוי נורא שמהדהד עבדוּת) שעוזרת בגידול הילדים, אבל מדובר היה בעשירים באמת, סוג של סמל סטטוס שדומה לבריכה.
היום, כשאדם קשיש לא נעזר בעובד זר, רבה התמיהה מסביב. עצוב.
ובכל זאת אני שואפת לסיים עם ניחוח ירקרק כלשהו, איזה נבט רענן וטרי, אולי יצמח ממנו תלתן עם ארבעה עלים…
מילה עוצמתית היא שלום
קודש וחול מאוחדים בה
שלום היא המילה הכי נאמרת
שלום, המציאות הכי נחלמת,
הכי נדרשת,
כל כך עוצמתית המילה שלום,
כשמכוונים ומתחברים ועושים אליה,
אל עצמותה
אל פניה אותיותה
ש ל ו ם
שלום היא כשם המפורש
וכל אות בה חופפת בשלמות
ובעוצמה
פי שלושים
פי שש
נכפל בעצמו
ופי שמונה
שלום
מילת קודש השגורה בפינו
כמו האויר והאור
תודה על עלה התלתן הרביעי
צלילי השליש
הדיאלוג המתמיד
ורוח השלום האחת
(-:
נזכרתי שפעם לפני שנים עצרתי ברמזור עם ילד קטן קטן, והוא אמר:
האור מתקלף מאדום לירוק
(או אולי – העור מתקלף מאדום לירוק?)
שיתקלף כבר
על וריאציית השלום העוצמתית
בימינו, כל העושים להנשבת רוח השלום גם ברוכים יהיו
באופן אישי, אני רואה בשלום דבר פשוט, צלול ומתעקש לנבוט, כמו ציץ או עץ פרי
הצריך טיפול, ניכוש עשבים, השקיה
או לפעמים גם נשיפה אוהבת, בכדי לפזר את ראשי סביוניו
באמת שאיני יודע הרבה על עצמה ו/או כח
איחולי חג שמח, צל ראש וסוכת שלום.
המדרש (בראשית רבה) מספר שלנחש הקדמוני היו רגליים, ואף עמד על רגליו
תוספת שלי: כשעורו נשל לראשונה, ראו כולם שהוא דומה דמיון מפליא לאדם הראשון, דמיון מפליא ממש
עד היום ישנה דרך לבחינת מיהו מי: מי שיכול להנשיל את האדם שבו, כעור יבש שאין בו חפץ, ולהתאכזר לאחיו מקרב בני האדם או מקרב בעלי החיים, כנראה קרוב מאוד הוא לנחש הקדמוני.
אני התכוונתי דווקא לחיוב
אורם של רמזורים היה תמיד חביב עלי כי כשהם דולקים יש להם ברק של סוכריות חמוצות
ובשבילי הטעות הפיוטית של הילד התפרשה: שהאור/עור האדום של הדם והפצע יתקלף/יתחלף באור ירוק של ציץ חדש וחופש לצאת לדרך
לא הכרתי אותו (לא מכירה הרבה מדרשים…).
האור המתקלף מקסים בעיני, והפרשנות שלך עוד יותר. אני רק נשארתי עם המחשבה על כך שכשהעור שלי אדום ומתקלף הוא לא הופך ירוק, ומזל שכך.
אבל ירוק מטאפורי – any time (-:
רק העליתי איזה מדרש קטן ואסוציאטיבי
אולי קצת מרק טווייני, באפיו
היתה לי הרגשה מסויימת, סוג של עקצוץ, שהדברים לא ממש ימצאו חן בעינייך, אבל זו היתה האסוציאציה הראשונה שלי
הברק של הסוכריות החמוצות אגב מגיע עד לבית שלי ממש
ולסיום, בכדי להמחיש את כנותי המחויכת אצטט את פאול צלאן:
משהו מלביש אותנו
עור יום, עור לילה
למשחק עם הרצינות האחרונה
האפילפטית
והסוכריות החמוצות והאורות המקלפים הביאו אותי לשקול להעלות שיר ישן שכתבתי לפני כשש עשרה שנים על אורות מתחלפים, מתקלפים וכיו"ב
עוד אראה
בטח ירוק.
קרמיט היה ה-Muppet החביב עליי ביותר
שלום פשוט, שנמצא בו זמנית בכל מקום, כמו שהאור פשוט, המים הפשוטים, האויר הפשוט,
העוצמה הפשוטה השגורה ומאוזנת
(-:
באמת דימוי מצויין, רמזור וסוכריות חמוצות.
אתם יודעים שכשהייתי ילדה המצאתי (יחד עם חברה שלי) מיץ סוכריות חמוצות?
ההכנה נורא פשוטה- שופכים מים רותחים על המון סוכריות חמוצות קשות כאלה ואח"כ מקררים את הנוזל היטב היטב.
כבר שנים שאני לא מתקרבת לסוכריות כאלה, שכל כולן צבע וסוכר, אבל יש לזה קסם משלו, לטעם.
עד שהסוכריות החמוצות יברקו בשמים ככוכבי רום
ועד שהירוק יכסה לגמריי את עין השמיים
הוספתי לכבודכן בגוף הפוסט למעלה ביצוע ל'עץ של כוכבים' (במקור חוה אלברשטיין)
ועוד דבר, יצא לי לראות לאחרונה את הסרט הנפלא הזה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Mr._Magorium's_Wonder_Emporium
שיצא בארץ בשם 'חנות הפלאים'
כמה מתאים לי להביא מתוכו דווקא את הסצנה המלנכולית ביותר, כאשר כולו רב קסם והמצאה
בכל אופן, ניתן לצפות בו במלואו בחלקים ב-Youtube
על המילים היפות והמדוייקות כל כך.
ועוד שתי אסוציאציות בעניין:
הראשונה על מנהגם של חלק משכנינו לצבוע את דלת ביתם בירוק כסגולה להרחקת שדים ושאר מזיקים
והשניה – הירוק הוא יותר ירוק כשהוא ליד אדום כי שני הצבעים מנוגדים זה לזה.
שלושת צבעי היסוד (אדום/ כחול/צהוב) יוצרים למעשה את כל גווני הקשת (בנוסף לשני הגוונים שחור/לבן). כשמערבבים שני צבעים מתוך השלושה, נוצר צבע שעומד בהיפוך לצבע השלישי שנותר.
כמו שהאדום והירוק מנוגדים זה לזה, כך גם הכחול והכתום וגם הצהוב והסגול.
אגב זה אחד הפטנטים הרווחים ביותר באמנות. כל פעם שרוצים להעמיק את השפעתו של צבע מסויים בציור/צילום, תמיד משתמשים בצבע מנוגד ליד
.
אז הנה הוספתי למימד המטפיסי גם הסבר גשמי מוכר.
טרם נתקלתי במנהג האמור של השכנים
מכיר אני חמסות תכלכלות וגם דגים אצל יהודים מסוימים
אני אפילו מתכוון פעם להקדיש רשימה לשדים בספרות רבנית. לא את הקטעים הידועים מן הגמרא העוסקים במציאותם ובחייהם לצד בני האדם.
אלא בטקסטים המתארים מפגש עם שדים
או את הפיכתו של האדם לשד.
כמובן, איני אמון על דמונולוגיה
אבל יש בטקסטים כאלה עניין לדידי
כמו גם בטקסטים המתארים 'קפיצת הדרך' ושאר דברים כאלה, משום שהם מגלים דבר מה על כח הדמיון והמחשבה האנושיים.
ועל אחדות הניגודים בין הצבעים וכיו"ב
זה משום מה הבהב אצלי את שורת הניגודים בקהלת
עת.. ועת… וכיו"ב
שגם בהם, דווקא מתוך הצבת הניגודים אלה בצד אלה, יש משום יצירת אחדוּת ושלמוּת.
שועי, טרם הספקתי לקרוא…
הייתי חייבת להייעץ עם מישהו שמבין:
שמעת על משו מעניין לעשות בחוה"מ? חוץ מהופעות וכו'. ליום.
והאוזןבר פועלים גם ביום? אם אני אלך עכשיו יהיו הקרנות/ הופעות?
נסי אינטרנטית במיוחד באוזן בר, לבונטין 7 ובתמונע, וסרטים אני מניח, יש תמיד בצהריים וביומיות בקולנוע לב
ב-20-31 באוקטובר יתקיים פסטיבל תל אביב עם שלל הופעות (יותר מהרגיל) בכל המועדונים בתל אביב
הערב מופיעים במכללת ספיר (פסטיבל הקהל) Oy Division המצויינים.
ועוד דבר, לא יודע על שום מופע קרוב של Panic Ennsebble אבל שמועה הגעתני שיהוא ירון
פרש, ועובד עכשיו יותר לכיוון של סולו
שמעתי כבר שיר חדש שלו והוא מאוד יפה בעיניי
מכל השירים בעולם דוקא את השיר הזה הוספת לכבודנו, דווקא את השיר שאני מפזמת ומזמזמת מרגע שפקחתי את העיניים הבוקר?!?
(זה לא כזה מטאפיזי, אתמול דפדפתי פה קצת אחורה וגיליתי שפעם (בעיצומו של הג'אם סשן התגובתי עם המשולש, המפוחית, הספירלה והשאר, לא זוכרת עכשיו איזה פוסט זה היה…), שלחת לי את הקישור הזה.
איכשהו אז זה חמק מעיניי, ואתמול גיליתי את השיר, התאהבתי בו לגמרי (יעידו חבריי לפייסבוק כי מיד שמתי אותו שם) ובעקבותיו שוטטתי אתמול חצי יום בין מרינה מקסימיליאן בלומין אחת למשניה ביוטיוב… ואבל השיר הזה, הוא הכי הכי. מילים נפלאות וחכמות כל כך ומנגינה ועיבוד וביצוע והכל. איזה כיף! (-:
ואפרת יקירה – אם בא לך להצפין, אני תמיד ממליצה בחום על פסטיבל עכו (תיאטרון אחר) ופסטיבל הסרטים בחיפה, לשניהם יש אתרים נוחים וברורים ושלל תופינים- את מוזמנת!
ואינתא כמאן, כמובן.
זכרתי שכבר הטמנתי לך פעם קישור לשיר הזה באחד הפוסטים. אני חושב שהוא מתקשר ל'מוסיקה הירחית' שהזכרתי וגם לציור של מרדכי ארדון שצירפתי למעלה.
וגם יש בו הרבה מן ההתחדשות מהסוג שנסיתי להביע למעלה.
אני מאוד אוהב את עכו ואת הפסטיבל בהּ. השנה כנראה לא אגיע. יותר מדיי עבודה והתרוצצויות במרכז. ממליץ מכל לב, למי שטרם התנסה בו. מקווה שעוד יש בה בעכו מן הדו-קיום החם שפעם שרר בהּ. על אף שהתארחתי בה אצל אנשי המסדר השאד'ולי-ישרוטי יחד עם חברי ל'דרך אברהם' לפני כעשרה חודשים לערב פורה ונהדר, איני יודע מה המצב שם ביום יום, וברור שניתן לעשות בכדי להחזיר ולחדש את האחוה המוסלמית- יהודית שאפשר היה לחודש בה בעבר
שועי-
הoy division ישראלים??
ויש מצב ט-ו-ב שאני הולכת היום לשדרות אז אולי באמת אהיה שם! כמה כרטיס? [אתה בא?], ומה הסוגה שלהם?
ואם כבר- אז מחר רונה תהיה שם! וגם בזה יש מצב טוב לראות אותי.
[החיים יפים כשיש דירות שירות לישון בהן:)]
וגם אני שמעתי על פרישתו.. יש לך קישור לשיר?
וטלי- חיפה ועכו, בניגוד לת"א, ג'רוזלם ושדרות, קצת יותר בעייתיות לי מבחינת חזרה/ שינה. וגם המחירים שם יקרים יותר. אבל תודה!
[באמת הייתי שמחה ללכת למרבית ההופעות בפסטיבל עכו:)]
אם את ממש מהירת החלטה, השמועות אומרות שהיום כל החזרות הגנרליות בעכו בשלושים ש"ח בלבד, אני איכשהו יוצאת פארשית ועצלנית (המממ… מאותגרת פרודוקטיבית, יש לומר…(-: ) אז נראה שלא אגיע לשם היום, אבל לידיעתך.
אה, ולגבי הירוק- זה גם הצבע של חמאס…
לפני כמה זמן הייתי בטיול רגלי ליילי ביישוב ישראלי קטן שבו היתה סדנא לאנשי חינוך ישראלים ופלסטינים. בית אחד (ישראלי ויהודי למשעי) היה מואר בתאורה מלאכותית ירוקה (שאין בינה לבין הירוק החי שבו עסקינן דבר וחצי דבר, כמובן) והבחורה הפלסטינית שטיילה איתי אמרה,בצחוק כמובן, הנה בית של חמאס… /-:
אופס, הנה עוד נבט של תלתן – תראו… (-:
חרף היותי מהירת החלטה וזורמת, אני נאלצאת לצאת פארשית, עצלנית [+מאותגרת פרודוקטיבית]!
אין לי אוטו! וזאת בעיה כבדת משקל!
למרות שזה נשמע יותר טוב מההופעה עצמה.. זה לא מלוטש ואין את השואו.. זה בטח יותר טבעי:)
ועוד ב30 שקל!
אבל תודה:)
אתה לא מאמין.
תיכנס לדף של פסטיבל הקהל ותראה את האנשים שיהיו שם. גם ד"ר חביבה פדיה שאתה אוהב, ד"ר מיכה גודמן [שאני מעריכה עד מאוד], דניאל זמיר [!!] והרשימה עוד ארוכה.
אני חייבת ללכת..!
and green is the general color of Islam (not only Hammas) – so typical of a religion in a desert….
I find the green neon minarets – and the Allah sign in green as in Cairo Hssein mosque – very beautiful
— and sorry for not having hebrew
אוי דיויז'ן הם ישראלים כמובן
כוללים את נעם ענבר, אסף תלמודי ועוד כמה וכמה
אחד האלבומים הטובים ביותר שהטיתי להם אוזן בשנים האחרונות. על אף שמדובר באלבום יידישאי-רוסי. כתבתי עליו את הרשימה הראשונה שעלתה על הסבב המתחלף של הפוסטים ברשימות בתאריך 10.9.2008
לינק לשיר היפהפה של יהוא ירון, שמדבר אליי מבחינת הטקסט ישר לעומק הלב והיין
אם תתקלי בפרופ' פדיה (הלא היא חביבה) מסרי לה ד"ש חם ממני. דעי גם כי היא מנהלת קבוצה ללימוד חסידוּת לנשים בביתה בבאר שבע אחת בשבוע
איני יודע באיזה יום, אם תרצי אשלח לך פרטים נוספים בהמשך.
נסיעה טובה, הנאה מרובה (כבר הבנת שלא אהיה שם, יותר מדיי דברים שאיני מספיק לעשותם, הלוואי שלפחות הייתי מקבל את ההרגשה שאני מצליח לעמוד ברוב מטלותיי)
התלתנים דומני, מאחדים הם רוב רובם של אלו המטריחים/ות עצמם/ן לקרוא את רשימותיי המתוּלתנות
שדה תלתן עם עלים בני ארבע אצבעות, ירוק-ירוק
מי שיגיד לך שאלו רק מלים
אינו יודע מה הוא מסתיר מעצמו
(-:
טוב שבאת.
אתה ודאי מתכוון לאלחצ'ר, מושאם של רבים מן המיסטיקונים הסוּפים, מורו של משה רבנוּ, אשר התגלוּתוֹ המהווה כעין פסגה מיסטית דומה במקצת להשגת 'גילוי אליהו' אצל ראשוני המקובלים
אלחצ'ר אצל מוחי א-דין אבן ערבי למשל, בהתאמה ובהמשך להופעתו בקראן, עומד מעבר לנומוס הדתי (השרעיה)
ולא ארחיב כאן, רק אומר כי במידה רבה ישנה הקבלה בין אלח'צ'ר ובין א-לוח אלמחפוט' (הלוח השמור, עליו כתוב כל הידע באשר הוא) המתואר במסורת המוסלמית כירקרק בצבעו
עם זאת, תיאורו של הלוח השמיימי האידיאי המכיל את מלוא הידע הקוסמי כירקרק, בא כבר בטקסטים הלניסטיים הרמטיים משלהי הזמן העתיק
אשר תורגמו וסוגלו לתפישות תיאולוגיות-אסלאמיות בראשית המאה התשיעית ואילך.
ולא ארחיב יותר כאן ברשותך, אך יש הרבה על מה להרחיב עוד.
(זה היה נסיון חצי כושל לתרגום פונטי של נשימה עמוקה). עכשיו אני מבינה למה אני נכנסת הנה כל כך הרבה- כנראה כדי לנשום את האויר הנקי הזה.
מריח את התלתן?
בחוץ דווקא די חם, אבל השדה הזה שלך, הוא בדיוק בדיוק אחרי הגשם. לא סתם גשם, הוא אחרי היורה, אבל כל הזמן. נכון?
(-:
אני מן הנבוכים/מסמיקים בקלות
על כן מורה הנבוכים הוא ספר חשוב עבורי
הוא פודה מן המבוכה
אם היה ספר של הרמב"ם שהיה נקרא מורה המסמיקים הייתי גם כן שולפו כעת מעל המדף
ומעביר את האבק שהצטבר עליו בנשיפה
ואם כבר האדמתי, הרי ביקשתי להיות עלה תלתן מרובע וירקרק כמו יתר התלתנים הרבועים חברינו וחברותינו הטובים, אשר כולם חלק מן האחו הזה
ומן השדות האחרים.
שייפרחו השדות של כולנו ואת כולם יפריח הגשם
ו'יהי הכל שייך לכל שיוכל להיטיב עמו'
כמו שכתוב במעגל הגיר הקווקזי
ואני בכלל לא מחסידי ברכט
אבל כבר איני יכול לחזור לרמב"ם
הוא הופיע בפסקה הקודמת
(-:
האדום מתקלף לירוק…(-:
אמן כן יהי רצון על תפילתך. זה קורה, בדיוק כתבתי קודם לעידית בהקשר לפוסטי על הספריה של מרית – די מדהים איך אנשים שלא מכירים (או לכאורה לא מכירים, או כאילו לא מכירים, או עדיין לא מכירים, או כבר כן מכירים), עושים יחד דברים טובים.
אצלנו בעיר הכרמל רמב"ם זה בי"ח, אתה יודע, אבל עם כזה שדה תלתן נראה לי שמתפתח חיסון טבעי.
טוב, לא יכולתי להתאפק מלשים את זה
ועוד אחת אוסיף תיכף למעלה…
אמרנו אסוציאציות חופשיות, נכון?
אז רחל, שיר שלמדתי בכיתה ט', כשמורתי האהובה לספרות נתנה לי שעורים פרטיים בשירה, כי את שאר הילדים זה לא עניין ואותי כן
מַשְחִירָה אֲדָמָה נֶחֱרֶשֶת
פְּנֵי הַמַיִם – תְּכֵלֶת וָאוֹר,
מוֹרִיקָה בְּשׂוֹרַת הַדֶּשֶא
בְּחַגְוֵי הַגְבָעוֹת בַּמִּסְתּוֹר,
וְרַקֶפֶת צְנוּעָה מְבַקֶּשֶת
לְהַוְרִיד עַל סֶלַע אָפֹר.
תלתן בעל ארבעה עלים הינו וריאציה נדירה של התלתן הרגיל. משערים כי היווצרות תלתן בעל ארבעה עלים מושפעת מתנאי הסביבה כגון: סוג הקרקע, זיהום האוויר ותנאי הגידול. מספר העלים הגדול ביותר שהתגלה על תלתן היה 18 עלים, וקיימות וריאציות של מספר עלים בין 2 ל-18. ההסתברות למצוא תלתן בעל ארבעה עלים ויותר היא 1 ל-10,000 ולכן רווחת האמונה טפלה שמציאת תלתן כזה מביאה מזל. על פי המסורות האיריות, לכל עלה יש משמעות סמלית: העלה הראשון מסמל תקווה, השני מסמל אמונה, השלישי מסמל אהבה והרביעי מסמל מזל.
(כמובן, מויקיפדיה, אין לי ספרים שעוסקים בתלתנים)
שימי לב לוידאו של השיר של טום ווייטס שצורף למעלה, הוא מכיל את הרמזור שאורו האדום מתקלף לירוק ממש.
השיר אגב לקוח מאלבומו של ווייטס Blood Money
השכלתני שוב (-:
והכי אני אוהבת את המשמעויות הסמליות של כל עלה. לא בכדי נשמתי אותם כל כך עמוק…
(-:
יום נעים
אתמול היה ערב מהמקסימים בחיי!
נסעתי עם חברה טובה [היחידה מחברותיי שבכלל מכירה את האנשים במדוברים].
התחלנו עם ד"ר חביבה פדיה [הייתי רק בסוף. מעט מכדי לקבל התרשמות כלשהי],
המשכנו לאוי דיויז'ן [בהחלט טובים. מי מהם הוא אסף תלמודי?],
ואז…… ד"ר מיכה גודמן שיבדל לחיים ארוכים
[התרגשתי לראותו לא פחות מרונה]
ואז
תמצית הערב
רונה!!!!
אין מילים לתאר כמה טוב היה. ישבתי עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן במשך כל ההופעה. והיא אמרה שהיא חייבת לבוא יותר בתכיפות לדרום, כי היא ממש נהנית [היית צריך לראות אותה. היינו קהל לא קפוא בעליל].
והיא שרה ברצף את כ-ל השירים האהובים עליי!
מדהים.
[ובסוף אפילו לא שילמנו כי זה היה ממש הסוף. כל החוויה עלתה לי ולחברתי 20 שקלים חדשים. וגם הם של מונית פנימית הביתה]
חג ש-מ-ח!!!
הכיף והנועם של אמש זלגו אליי מכל מילה
אפילו מחמם לב לשמוע.
אוי דיוויז'ן ורונה בערב אחד
וגם דברים של חביבה פדיה
(את מיכה גודמן אני פחות מכיר)
who can ask for more?
(אולי טום ווייטס, מומוס, ורות דולרס וייס במכללת ספיר, אבל זה נראה לי כבר חלומות באספמיא)
העליתי כרגע רשימה על משהו (אירוע אמיתי לגמרי) שקרה לי אתמול
אשר עונה, באופן כלשהו, על שאלה ששאלת אותי בשבוע שעבר, באשר לאפשרויות של שכחה
וזיכרון
מסכימה. לא ניתן לבקש יותר!
אתמול היה לי ערב רצוף ניסים צרופים.
אולי גם שבסיום הערב תהיה הופעה של Panic Ensemble?
אני מזמינה הדרן של מרינה שרה את עץ של כוכבים. הולך?…(-:
(ההתלהבות שלך ממש מדבקת, אפרת, למרות שאני לא מכירה את כל הנפשות המדוברות).
אבל אפנה אותך לשיר חדש של Panic Ensemble
שייתן לך קצת מטעמם יוצא הדופן והמשובב:
אפשר פעם לקבוע כולנו לראות הופעה שלהם
לכשתהיה.
כן, שועי, אל הירוק הזה בדיוק כיוונתי
ונשמח לדון בירוק המוסלמי והסופי כשיוריק
יוצא דופן אינדיד וגם משובב אינדיד- שונה מאוד ממה שאני מכירה ורגילה, אבל כמה אנרגיה וכמה שמחת חיים יש להם, מרשים ביותר!
יאללה! (-:
:):):)
אשרי שאני מלהיבה אחרים בהתלהבותי.
ושועי- הצעתך נראית לי בהחלט.
ועכשיו אני גם קוראת את התגובה של טלי..
אז נותר רק לחכות להופעה שלהם:)
עוד אודיעכן דבר בהמשך הסתיו-חורף
אולי בכלל אפשר יהיה להביא עימנו עוד כמה חוגגות וחוגגים
גם בין חיבוריהם של חסידי אשכנז
נמצא תיאורו של הקוסמוס כעין אגוז
והוא סוד: אל גנת אגוז ירדתי דשיר השירים לדידם. קלפתו של האגוז המתואר היא ירקרקת
ועל כן עולה כי תיאור הקוסמוס כולו לדידם
בהקבלה ללוח הקוסמי עלייו כתבתי למעלה
הוא ירוק.
כלומר – אני לגמרי לא מכירה אותם או את סגנונם, אבל השכנים טובים בעיני, אז אני יכולה להרשות לעצמי רוח הרפתקה וניסוי ולבוא גם כטאבולה ראסה מוחלטת.
מדובר כרגע בהופעת המוסיקה המשמחת ביותר שאני מכיר בארץ. גם מבחינת לחניו המצויינים של רועי ירקוני, וגם מבחינת יכולת הנגינה הוירטואוזית של החברים, וגם בגלל שהם הלהקה היחידה שאין להם סדר שירים קבוע בהופעה אלא מגרילים את השירים אחד אחר השני בפתקים שנטמנו בכובע
כתבתי על הופעה שלהם כאן ואפילו הגבת
http://www.notes.co.il/shoey/55248.asp
אתה ממש ארכיון מהלך היום.
אבל אז (מודה ומתוודה- סולח לי?) לא הקשבתי לשירים, מבטיחה לעשות זאת מחר.
הגרלה מתוך כובע? (שלך?…) אני כבר בעדם!
אבל חסוך את אנרגיית היחצ"נות וכוחות השכנוע- כבר אמרתי שאני באה אתכם, נכון?
איני מכיר אותם אישית
פעם היה איזה אתר אינטרנט שהציע לי לראיין אותם,ומאחר שטרם הכרתי את המוסיקה שלהם אז
והיו לי שלל עיסוקים/מטלות, דחיתי את ההצעה
ואני מתחרט עד היום.
שמעתי שמועות עיקשות שלפיהן יש לך בלוג,לא?
תראיין אותם לפה! תגיד להם שיש לך כובע, הם בטוח יסכימו (-:
(ולא ברצינות חשבתי שזה הכובע שלך אבל נו – אתה, כובע, קשה להתאפק מלקשר בין השניים)
אני יודע שזה ממש לא נראה כך
אבל יש בי יסוד מופנם ושבלולי משהו
כלומר, אני יכול להרצות בפני אולם מלא, או לזמר בלוז בפני קהל ולהיראות כמי שזה הכי טבעי לו בעולם (שני דברים אשר אירעו לי למשל, בשנה החולפת) אבל בחיים האישיים אני ממש לא מתפרץ לדלתות פתוחות, וגם על דלתות סגורות אני נוהג להקיש בעדינות מירבית, אם בכלל.
ראה גם רשימתי כאן
http://www.notes.co.il/shoey/56955.asp
באשר למקורות ירקרקות העולם
ובמיוחד בתגובות
באשר לקו הירוק המקיף את העולם
את הבלוז הייתי שמחה לשמוע (לצד שיר הציפורים הנודע שלך ושל הילדון) ולגבי הדלת, אני מאוד מבינה, זה קורה גם לי לא מעט, אם כי אני הולכת ומשתפרת בזה (אימונים, אימונים…).
לעומת זאת, הקשה על דלתות וחלונות כדי לפתחם לאחרים אני עושה בקלות ובכיף, אם וכאשר מתעורר/יתעורר צורך.
גיליתי שלשנים של זמרת טום וייטס/לואי ארמסטרונג יש כיסוי
הקהל התלהב, נורא מצחיק
או לפחות מועד ב', למי שפספס…
אני מעדיף עדיין לכתוב או לברבר (פעם גם הייתי מכרכר אבל זה היה כאשר הייתי יותר צעיר) על פני לזמר
מדובר היה באירוע ספונטני לחלוטין
וגם התגובות מאוד הפתיעו אותי
חוץ מהרבה מחיאות כפיים מכל מיני אנשים שאיני מכיר
מישהו שאל אותי ברצינות האם יש הופעות שלי איפהשהו, מישהי שאלה האם אני חבר באיזה הרכב, ומישהו אחר שאל האם יש לי תכניות להקליט
אבל זה היה סתם קטע ספונטני
לא ידועים מועדי ב' לא באופק ולא אחרי האופק
ואאלץ לחכות למועד ג'… (-:
(בלי לחץ, לגמרי לגמרי בזמנך החופשי אם בכלל, אני לא חתולה, הסקרנות לא תהרוג אותי..)
טוב, אולי ייצא לי פעם
אם נגיע להופעה של ה-Panic Ensemble
למשל
(-:
הנקרא אור חוזר
אבל כאן יש
בעיקר
חיוך חוזר
מ.ש.ל.
(-:
כל אחד ואחד מן המשפטים באתיקה
הבנויים בנוסח השיטה הגיאומטרית
של הוכחה ובסופה מ.ש.ל
לסיים בחיוך, אור וספינוזה
זה משמח מאוד
אור חוזר
מ.ש.ל