אתה ג'ים ואתה מרגרט ואתה הזמרת מלה-פּלוֹמָה

*

שני שירים מאת וואלאס סטיבנס (1955-1879), בתרגומי. 

*

*

 

—זריחה דמוּיָת קשׂקשׂי דגים

 

—שְלָדִים מלודיים של כָּל נִגּוּנֵי ליל אמש

—היום הוא היום והרקּוּדים פָּנוּ-פָּגוּ

 

—טָּל נח על כְּלֵי הקש, שבהם נִגַּנְתָ

—החריצים על פני הכביש הריק שלךָ הם אדוּמים

*

—אתה גִ'ים ואתה מַרְגְרט ואתה הזמרת מלָה-פָּלוֹמָה

—התרנגולים קוֹראים, מריעים בקולי-קולות

 

—ועל אף שדעתי מצליחה להשיג את הכּח שמאחורי הרגע

—הדעת קָטְנָה מן העין בכל זאת,

 

—השמש זורעת ירוק וכחול בשדות ובשחקים

—העבים מרמזים מראש על גשם טובעני

 

*

 

—כמו קישוטים בבית עלמין של שחורים

 

—[פרגמנט ראשון מבין חמישים]

 

—בדרום הרחוק, חולפת שמש סתוית  

—כּמוֹ וולט וויטמן המשרךְ דרכּוֹ לאורך חוֹף אדמדם,

—הוא שר ומזמר את הדברים שהם עצם-מעצמו,

—העולמות שהיו ויהיו, יום ומוות.

—דבר אינו סופי, הוא משנן. איש לא ייחזה בקץ.

—זקנו עולה באש, וכל הדברים שהוא נושא הם שלהבת-מזנקת.

 

[תרגם מאנגלית: שוֹעִי רז, 2012]

הערה: שני השירים נלקחו ממחזור השירים של סטיבנס,Ideas of Order, ונכתבו בראשית שנות השלושים של המאה העשרים.

*

*

בתמונה למעלה: Charles Rennie Mackintosh, La Rue du Soleil, Oil on Canvas 1926

© 2012 שוֹעי רז