על אידיאת השולחן הפּנוי

*

הַמָּוֶת כְּמוֹ  פִּיקוֹלוֹ

מוֹחֶה אֶת רִשְׁמֵי-הַהֱיוֹת שֶׁלָּנוּ

מִן הַשֻּׁלְחָן אֵלָיו הֵסַבְנוּ

לְשָׁעָה קָלָה מְאֹד

*

וּמַפַּת הַשֻּׁלְחָן

כְּלָל לֹא הָיְתָה  כְּפִי שׁצִּיַּרְנוּ,

לֹא לְנוֹי נִטְוְתָּה,

כּי אִם כִּלְבוּשׁ לַתְּהוֹם

*

וְהַשַֻּׁלְחָן  – הוּא לֹא עָרוּךְ;

כְּלָל אֵין שֻׁלְחָן

רַק הֶרֶף;

וּבְכֹל זֹאת, מִתְעָקְּשִׁים

לִמְצֹא

שֻׁלְחָן פָּנוּי

*

הַסִּימָנִים אָבְדוּ

גַּם מַפַּת הַדֶּרֶךְ;

לְאָן אָנוּ יוֹשְׁבִים

חֲשׂוּכֵי-מַשְׁמָעוּת?

*

[שועי, 23.11.2018]

*

*

בתמונה למעלה: Avigdor Arikha, Samuel Beckett au verre de vin, 1969