*
ביומננוּ היום, משה רבנוּ מסרב לכתוב את התורה לכתחילה.
"אני לא הכתבן שלך" הוא אומר לאלוהיו.
"אולי בכל זאת", מפציר בו האל.
"אני מעדיף שלא", עונה לו משה, מגמגם ארוכות על המם.
"מדוע לא" שואל האל, שמעולם לא גִּמגֵּם.
"מפני מֶשֶׁךְ החיים" אומר משה "ומפני ששום דבר טוב לא ייצא מזה".
"את זה רק אני יודע", אומר לו האל, "בבקשה, כּתוֹב!"
"אני מעדיף שלא", עונה משה בקושי.
"אז מי יכתוב?" אומר האל.
"אני לא רואה פה קו עלילה; זה מתפתח רע. סיפור שייצא מכדי שליטה" אומר משה; עיניו צופיות למרחק.
"אתה אינך מבקר אמנוּת, משה" מעיר האל.
"אתה משוכנע שזוּ אמנות?" מעיר משה.
"בכל זאת בראתי את העולם" אומר האל, כשולף קלף מנצח (הרווח בין מילותיו מצטצמם).
"העולם – חרא טהור"* עונה משה, משוכנע שהאל אינו יודע שזה ציטוט מתוך יומן של יהודי בן פראג, שלימים עוד ייכתב.
"אם תכתוב, אדאג שלא תגמגם יותר" מתחייך האל.
"אני מעדיף שלא" הולך משה.
[שועי, 6.12.2022]
*
* ציטוט מתוך: פרנץ קפקא, מחברות האוקטבו, תרגם מגרמנית והוסיף הערות וסוף-דבר שמעון זנדבנק, הוצאת עם עובד: תל אביב 1998, עמוד 53: "אתמול המפקח הבכיר. היום "Der Jude". שטיין: התורה – קדוּשה ואור, העולם – חרא טהור" [11 בדצמבר 1917].
*
*
*
בתמונה: Shoey Raz, He Should Be a Writer, Pencil on Paper 1995
פֶּרֶא אדם חוֹשב 
להשאיר תגובה