*
*
סְפינוֹת
מַפְלִיגוֹת מִן הַנָּמַל הָרֵיק
לְעֵת בֹּקֶר
נִתָּקוֹת לְכִוּוּנִים שׁוֹנִים;
מפַזְּרוֹת אֵפֶר, כִּמְדוּמֶה
עָמֹק בַּיָּם.
*
*
הַיָּם –
פֶּרְפְטוּם מוֹבִּילֶה שֶׁל אוֹר, תְּנוּעָה וּתֶּסֶס-מֶלַח;
קוֹל שֶׁמְאָסֵּף אֶלָיו אֶת כָּל הַקֹּולוֹת.
*
*
וְלֹא נָהִיר עַד תֹּם
מַדּוּעַ מוּל הַיָּם דַּוְקָא
אֲנִי שׁוֹמֵעַ מַשֶׁהוּ
(חֵרוּת אוֹ תְּהוֹם?)
הַגּוֹרֵם לִי, לְבַסּוֹף
לִרְצוֹת לַשׁוּב עַל עִקְבוֹתָי –
לַחוּשׁ לִחְיוֹת, לַחֲלֹם.
*
[שוֹעִי, 28.7.2015]
*
*
בתמונה: Nicolas de Staël ,Bateaux, Watercolor on Paper 1955
תודה מלב, מיכל.