*
שלא ידעוּ אִם רק מה שֶׁהם יודעים או רואים – נוֹדָע.
לפיכךְ, עצרוּ במלים, כִּנסוּ הכל, עמדוּ בלילה האפֹר
בלי נוע בכפור, היורד ומתפתל, כצעיף על שכם,
גם לא ידעוּ את עצמם בעצם
*
וכך, היו הולכים ונפתחים בפני מוסיקה משונה, שנדמה היתה עולה
מכפות הרגלים, לא-נודעת, לא עוצרת, כשהגיעה לראשם –
אלא ממשיכה ומרקיעה, דרך העצים לצמרות
שַׁם צפּוֹרִים, היוצאות מדעתן, שָׁרוֹת בַּלֵּילוֹת כבר חודש.
*
זאת לא הייתה השעה הנכונה, וגם אם הייתה , ודאי
היו נותנים לה לחלוף, כל מחשבה על הוד ושגב
יכולת להידמות לאל, או לרוח האדם, מזמן זנחה אותם,
הם רק ביקשו עדיין איזו זיקת-ארעי לרוח נושב ולדרך.
*
מְסֻלָּקִים מעצמם ומתכניות גדולות, כמו ארבעה מיתרים החיים באילן –
הם פרטו בעיקר על מנת להחזיק מעמד, לא לחדול,
מרוב כאב ואכזבה; הלך ותסס בהם חלום –
פשוט לְהִשָּׁאֵר עוד קצת, בתנועה מכאן לשם, בטרם יחדלוּ
בְפֶתָע וּבְהֶרֶף –
*
באור סגֹל;
בטרם יחדלו בפתע ובהרף.
[שוֹעִי, פברואר 2022]
*
*
מוצאי שבת,.5.3.22 . 20:30. "התיבה: מרכז למוסיקה" שדירות ירושלים 19 יפו. מופע של אנסמבל "מוסיקה נובה" בשם "היתקעות ספונטנית" – שלוש בכורות מוסיקליות של יצירות מאת יוסי מר חיים, יפעת זיו ואור סיני (הבכורה הקודמת שהיתה צריכה להיערך לפני כחודש וחצי נדחתה בשל ריבוי חולים ומבודדים). היצירה מאת הקונטרבסיסיטית והמלחינה, אור סיני, "היתקעות ספונטנית" נוצרה בעקבות שיחות שלה איתי על הגמגום והקלטת קטעים שבהם הקראתי טקסטים, שקשה לי לקרוא (במודע הבאתי טקסטים שידעתי שאתקשה לקרוא בשטף), ואכן מה שקרה שם, הבהיר לי כמה דברים מהותיים בי, כגון אהבתי למוסיקה, אלתור, וגם מדוע אני מזהה את עצמי הרבה יותר בגמגום מאשר בשטף. גם משהו על מה שאנשים רבים חווים בפחד ובשבילי הוא עניין יום-יומי: חוסר-שליטה; יציאה משטף ומסדר; דיבור מול קהל כשאני צריך לקחת את כל הדברים הקודמים בחשבון. בערב תושמע הקלטה קולית שלי קורא את שירי "על הזיקה בין הדברים", אותו גמגמתי באופן שקשה מאוד לשחזר וכנגד כל-מה שאני מכיר שעוזר לי לשמור על שטף (יצא ממני משהו מאוד אמתי; נטול-פילטרים). כרטיסים: 50 ₪. ניתן לרכשם: כאן.
*
*
כאן למטה, קורא את השיר, שלמעלה:
*
*
בתמונה: שועי רז, דרומהּ, 2.1.2022.
פֶּרֶא אדם חוֹשב 