*
חמישה שירים מאת שוֹטֶטְסוּ (1459-1381 לספ'), נזיר זן מתבודד, ומשורר יפני. חיבר אלפי שירים קצרים בבקתתו שבהרים. משום עמדותיו (למשל: קיומם של האלים בלב האדם לבדו), הודר מן האנתולוגיות הקיסריות של שירת הזן ושירתו נשמרה בידי כפריים ונזירי זן שהוקירו את שירתו, ומסרוה בעל פה ובכתב דורות על גבי דורות.
*
מה שעוֹד יבוא,
העבר,
ההווה, אף הוא,
אינם יותר מאשר
הֶבְזק בָּרָק מאיר,
כּך הם החיים,
בָּעוֹלָם.
*
בְּעָבִי הלַּיל
לִבִּי שֹׁוקֵעַ לאִטוֹ
בָּגֶּשֶׁם,
מָכֶּה
בְּחלוֹן—
וְאָז צָף, שָׁב וְעוֹלֵה
בְּלִוְיָּת דְּבָרִים
שֶׁהִתרחשוּ,
לִפני זמן רב, רב-מאוד
*
אין אלוהים
בַּנמצא
זוּלָתי! –
שכן האֵלים
עצמם יודעים
כי בלב האדם בלבד
עשויים להימצא אלוהים
*
כְּשֶׁלִבִּי נִמְסָר
אֶל הַבְּהִירוּת,
אֲנִי מִתְבּוֹנֵן אֶל
הִתְבַּהַרוּת
הירח בְּתוֹכִי—
שוֹכח לגמריי
את הירח האחר
העומד בינינו
בּלֵיל סְתַו.
*
גָּם בְּהַאִירוֹ,
לִבִּי
נוֹתָר כְּדַרְכּוֹ—
עוֹדוֹ
קוֹדֵר.
הוּא לְמַעַן
מִישֶׁהוּ אַחֵר—
הבַָּרַק הָזֶּה
בָּלָּיִל.
[תּרגוּם מאנגלית בגישור תעתיק יפני: שועי רז 2012]
חג שמח
*
*
בתמונה למעלה: David Davies, Nocturne, Oil on Canvas 1896
© 2013 שועי רז
תודה על הכל. לא זכור לי שחיכיתי לך באיזו פינה. דווקא שכתבתי על ספרייך באהדה ושפעם די מזמן וגם לאחרונה…