*
מטבע הדברים, הגנרל היחידי שיצא לי לפגוש לאחרונה, וזה אירע ביום ראשון האחרון, היתה גנרלית; חזרה גנרלית. התאריך שהראה לוח השנה העברי היה ל"ג בעומר, יום אש ידוע, ובכל זאת לא הזדמן לי לפגוש בו את ר' שמעון בר יוחאי, אבל הזדמן לי לפגוש בו (לראשונה) ר' שמעון אחר, פרופ' שמעון לוי, איש תיאטרון ומתרגם מחזותיו של סמואל בקט (1989-1906) לעברית, שנכח בחזרה על-מנת להביע את דעתו על המתרחש ונתן עצות טובות וגם חלק לנו את ברכת-הדרך.
זכרונות מהעתיד, יצירה תיאטרלית-מוזיקלית-אמנותית חדשה מאת חוקר התרבות ואוצר האמנות, אוֹרי דרוּמר, בעקבות ממוארים פוליפוניים (רבי קולות), מאת הפסיכואנליטיקן הבריטי, וילפרד בִּיוֹן (1979-1897), בתרגומי, הכורכים יחד את התהוותו של בִּיוֹן כעוּבָּר ברחם אימו, כילד, כגוף, כנפש, כלוחם בן עשרים בטנק בחזית הצרפתית-בלגית במלחמת העולם הראשונה וכפסיכואנליטיקן, הכוללים הפניות מפורשות או ציטוטים ממאורות תרבות שהשפיעו על יצירתו, לטוב ולרע, כגון: ליאונרדו דה וינצ'י, וויליאם שייקספיר וג'ון מילטון. האירוע מנכיח את המאבק הפנימי המתמיד בין הפנים השונים, שכולם וילפרד בּּיון, וגם את הצלחתו המדודה לקשור ולחבר בין הפרימות והקטיעות (סזורות), מהן הוא מורכב, לכדי אישיות מורכבת (רבת-פּנים) אחת.
אגב, אנקדוטה מעניינת היא שבּיון היה לזמן קצר המטפל הפסיכואנליטי של סמואל בּקט הצעיר, סביב 1936 כמדומני. איש מהם לא חשב כנראה באותה תקופה על כתיבת-מחזות.
*
*
היצירה הנוכחית, שהחלה קורמת עור וגידים בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, כורכת יחד טקסט, תיאטרון, תערוכה, מופע רוק וקליניקה למרחב אחד.
*
*
היצירה תעלה בשש הזדמנויות בשבוע הבא בין 30.5-28.5 במסגרת פסטיבל "מוסררה מיקס 2024" בבית קנדה, ר' שבטי ישראל 22 ירושלים, קומה 4. המועדים שנותרו:
29.05 רביעי 21:30
30.05 חמישי 19:45
30.05 חמישי 21:30
*
*
*
"זכרונות מהעתיד"
אוצרות דרמטורגית: אורי דרומר
עיצוב תפאורה ותאורה: אריה ברקוביץ׳
קריאה ומשחק: אבי פניני
קוראים: אורי דרומר, זהבה יוריה, אפרת א. קפלן
מוסיקה וסאונד : אלכס קרוז סספיר
אמנים משתתפים: אתי אברג'יל, אריה ברקוביץ׳, דליה חי אקו, עדי דהן, ז'אק פימה, אלכס סספיר, מיכל טמיר, אורי דרומר
תרגום טקסט: ד״ר שועי רז
מעטפת מילים: אפרת א. קפלן
תודה לאוֹרִי על שצירף אותי כמתרגם למסע המרתק הזה בטנק, ברחם, במקדש ובמכל.
אתמול התקיימו שני מופעי הבכורה.
תוהו ובואו. אני אגיע אנשאללה מחר.
*
*
*
*
נשמע מרתק ולצערי לא אוכל להגיע.
ניתן לקרוא את התרגום?
תודה אלעד, זה באמת תהליך מרתק לראות איך דברים שבכתב עוברים להצגה או מופע ומקבלים גם מוסיקה ותפאורה שמערבלים בהם ויטאליות חדשה. אני עוד לא חושב שניתן להפיץ את התרגום. גם כי ההפקה מקווה להמשיך מעבר לפסטיבל (ובעצם הטקסט כרגע, הוא חלק אינטגרלי מהמופע) וגם מכיוון שיש סיכוי שזה יהפוך לחלק ממופע יותר ארוך.
איזו דרישת שלום נפלאה מאיש יקר מאוד, שדרכינו נפרדו, שמעון לוי. כדאי לתת לו גם קרדיט על תרגום "מעשיות האחים גרים" לעברית עפ"י מקור לא מצונזר לילדים. מלאכה נאה מאוד הוא עשה. [והחזיר את כבוד האנפילאות לעברית].
דרישת השלום השניה היא מ-ביון, שהיה מנטור קבוע [רוחני ואינטלקטואלי, את האדם לא הכרתי.] לכל תהליך הלמידה שלי את "הקבוצה", טיפול בקבוצה וכו'
תודה אריק, הכרתי את שמעון לוי עד עתה רק מהספרים שתרגם, ובמיוחד מעיסוקו רב השנים בסמואל בקט.
לגבי ביון, יש ב"זכרונות מהעתיד" הרבה מרוחו של בקט. אני לא אטען כי ביון ניחן בכישרונו הספרותי או המחזאי של בקט, אבל משהו ברוב הזהויות, באישיות המפוצלת, הפוליפונית והבלתי-אינטגרטיבית, נוכח גם כאן. הייתי בשתי הצגות של המופע (לאחר החזרה הגנרלית) ובאחת — הקהל היה מלא השתתפות ושאלות, ואילו בשניה — זה היה נראה כאילו הם מלאים בתימהון ומתקשים לעכל. הייתי מהמר שבהצגה הראשונה ודאי נמצאו באולם יותר אנשי תיאטרון חובבי בקט ובשניה, מטבע הדברים, יותר אנשים שהגיעו מצד הפסיכולוגיה — אבל זה ניחוש או סברה בלבד.